שלום לכולם. ההתייעצות שלי מתחילה משני קצוות שמתחברים אחד לשני.
קצה ראשון- היה לי חבר מאד טוב, שליווה אותי בתקופות הכי יפות בחיים שלי לצד התקופות הכי קשות בחיים שלי, וההפך הוא הנכון. היינו צמד חמד, הייתה לנו באמת חברות חזקה מאד. העניין הוא כזה- בשנה האחרונה אותו חבר חווה משברים לא קלים (בתחום הרומנטי בעיקר), מה שהוביל לשינוי קיצוני בהתנהגות שלו. מבן אדם עם דעות נחרצות לגביי בגידות והיחס כלפיי השונה בחברה, הוא השתנה ב180 מעלות- התנכל לחברים וירד עליהם, התחיל על חברות של חברים טובים שלו, ואפילו התקרב אליהן בצורה שחוצה כל גבול טעם טוב. לא משנה כמה החבר'ה ובמיוחד אני, כחבר קרוב שלו, הערנו לו על ההתנהגות שלו (שפגעה בחברים קרובים שלו), הוא נשאר בשלו. מבחינתו, ההתנהגות שלו הייתה לגיטמית ושכולם יזדיינו, סליחה על צורת הביטוי.
קצה שני- לפניי כמה חודשים הכרתי אחות של ידידה שלי. הייתה בינינו כימיה מטורפת, ומהר מאד זה התפתח למערכת יחסים. תקוה ארוכה לא הרגשתי ככה כלפיי בחורה, ואותו חבר מהקצה הראשון היה שמח מאד בשמחתי.
החיבור בין שניי המקרים- כשהכרתי ביניהם בפעם הראשונה, הכל הלך ממש סבבה. אגיד לכם יותר מזה- כאשר חשבתי עליו, לא היה לי ספק שבניגוד למקרים בעבר, הפעם הוא לא יעז להתקרב לחבת הזוג שלי. העניין הוא שאותו החבר הטוב שלי הכיר את החברה הכי טובה של בת הזוג שלי. לא משנה כרגע הסיפור בין החבר שלי לחברה של בת הזוג (ואם כבר עליתם על הרצף- גם במקרה הזה הוא יצא חרא לא קטן), בסופו של יום הם נהייו יחד. זה הוביל לסיטואציה שנהיינו רביעיה פחות או יותר. לאט לאט מאסתי בלבלות כ'רביעיה'- הרגיש לי שבהרבה מקרים זה בא על חשבון הזמן הפרטי שלי עם בת הזוג. בנוסף, הרגשתי שחבר שלי לאט לאט מתחיל לפרטט עם החברה וללכת על הגבול הדק הזה שבין אמירות לגיטמיות לבין פלירטוט עדין. בכל סיטואציה שיכל הוא יהה דואג להוציא אותי כבד, לא כיפי, לא זורם- לקיצור עניין, הוא רצה שאני אצא מעפן לעומתו- כי הוא היה הכי שיש. הרגשתי שכל פעם שבת הזוג שלי והוא מדברים, אני זז באי נוחות. כשאני בנוחכותם, ועל אחת כמה וכמה כשאני לא נמצא באיזור. שיתפתי את בת זוגי בעניין, והיא נקרעה בין שני עולמות- מצד אחד חבר של חברה שלה, מצד שני הוא פוגע בי. גם מהחבר עצמו לא חסכתי ביקורת והבהרתי לו טוב מאד מה אני חושב על האופן שבו הוא מתנהל, הבהרתי לו שאני לא יכול לסמוך עליו שלא ייפגע בי בכל הקשור לבת הזוג ושאני מפציר בו לתפוס מרחק. על פניי השטח הם באמת תפסו אחד מהשני מרחק, אבל בפועל קרה שבת הזוג שלי, החברה שלה והחבר שלי נפגשו בלעדיי לא פעם ולא פעמיים בידיעה שזה מוציא אותי מדעתי, תוך כדי שהם משקרים או מסתירים את זה. לפניי זמן מה הייתי אצל בת זוגי (שכבר תקופה לא מבוטלת הייתה מאד קרירה ויבשה אליי), וכאשר שאלתי אותה למה היא מתנהגת ככה- הסבירה שהיא פגועה ממני ושנמאס לה להיות פגועה. במשך כל השיחה הבהרתי לה שמבחנתי אני מוכן להילחם עליה, שאני מבין שעשיתי דברים שפגעו בה, אבל שהייתי רוצה יותר מהכל להישאר איתה. בזמן שהלכה לשירותים התסכלתי לה בשיחה עם החבר שלי, וגיליתי שהיא, הוא והחברה שלו נפגשו אתמול ושתו, כאשר בת זוגי שיקרה לי במצח נחושה. זו פעם ראשונה ויחידה בחיים שלי שאני מחטט לחברה בשיחות פרטיות, אבל אחרי שראיתי את זה- לא יכולתי לשתוק. אמרתי לה שהיא פוגעת בי, שתודה רבה על הכל ופה מסתיימים היחסים בינינו. יצאתי מאד נסער ממנה, ופגוע בעיקר. נפגעתי מעצם העובדה שמסתירים ממני דברים, מהעובדה שאני מרגיש נבגד.
שאלתי אליכם- האם אתם חושבים שהתנהגתי בצורה חכמה? ומה עליי לעשות מכאן? לנתק קשר ממנו? לדבר איתה מתישהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות