יש דברים שחוזרים על עצמם כל כמה זמן, וכל פעם שזה חוזר התוצאה נהיית גרועה יותר.
תמיד הייתי בחורה מלאה ולאורך השנים הגובה שלי הוא 160 ואני שוקלת 70 קילו. הייתי במערכות יחסים ארוכות מאוד וקצרות מאוד וברוב מוחלט יש נושא שתמיד עולה: המשקל. לכל הדעות אני בחורה חמודה ויפה עם חיוך הורס אבל הכרס קיימת. אני לא חושבת שמשהו בי לא בסדר אבל גברים גורמים לי להרגיש כאילו אני צריכה להרגיש לא בסדר. תמיד איכשהו הם מעדיפים שאני אוריד קצת במשקל ואני נהיית מבולבלת.
אני תמיד נלחמת בתוך עצמי לבין מה שאני רואה במראה לבין מה שהסביבה שלי אומרת, וכשאני אומרת סביבה הכוונה רק לגברים שאני יוצאת איתם. וכל פעם שהם מעירים לי משהו בי נשבר. כבר יצא כמה פעמים שגברים ציינו בפני שאם רק הייתי רזה אז הם היו יכולים לפתח איתי מערכת יחסים רצינית. השיא היה שיצאתי עם מישהו והיה קליק מטורף בינינו אבל אחרי ששכבנו הוא אמר שהוא לא ידע שאני מלאה (לא הבנתי איך בחור שליטף ומזמז אותי לא יודע את זה,, מעולם לא הסתרתי את עצמי) והוא לא אוהב מלאות., שאני מגעילה ומזניחה את עצמי. אם הייתי מטפלת בעצמי אז הוא היה יכול להתחתן איתי מרוב שהיה איתי חיבור, אפילו הסקס היה מעולה בעיניו אבל אני לא רזה. אחרי זה כל כמה זמן, במשך חודשים, הוא היה שולח לי הודעה כדי לבדוק אם סוף סוף רזיתי.
אני לא כזו גדולה והכל בפורפורציה. אני לא מבינה מה לא בסדר בי. אני מתחילה לחשוב שאף אחד לא ירצה בי כפי שאני. למרות המשקל העודף אני בריאה כמו רוב האנשים. קצת עודף עוד לא עושה בעיות בהווה ובעתיד. הדבר שתמיד היה חשוב לי זה זוגיות והעובדה שלא מקבלים אותי גורמת לי לפעמים לרצות להיעלם מהעולם.
אז תגידו לי אתם ובשיא הכנות, זה באמת כזה נורא? אני באמת חייבת להשתנות כדי שיאהבו אותי?
אני לא יודעת איך להמשיך להיות אני מבלי להרגיש רע על זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות