אני רועי, בן 19, מסיים בימים אלה שנת שירות, שנת שירות היא שנת התנדבות בקהילה בדרך כלל ביישובים שנמצאים בפריפריה, היציאה לשנת שירות כרוכה בדחיית הגיוס הצבאי בשנה. (זה בגדול על שנת שירות, ממליץ לקרוא קצת על הנושא אבל זה כרגע לא קשור לנושא)
עשיתי לפני שלושה חודשים ראיון צנחנים/דובדבן שבו התשובה שקיבלתי הייתה שלילית, הראיון היה לא ממצה לתחושתי וקצר מאוד ביחס לראיונות שהיו לפניי בעיקר בגלל חוסר זמן ומסה של מרואיינים שנשארה לקראת סוף היום.
מאז אני שולח אינסוף בקשות לערעור על ההחלטה שנענות בשלילה ללא כל סיבה קונקרטית ובנוסף גם כשאני שואל מה הסיבה לא מוכנים לתת לי אותה בטענה שאני פשוט לא מתאים וזהו. (קצת התחמקות)
החלום שלי היה להגיע לדובדבן בפרט ובכלל לעשות שירות משמעותי בצבא, אני לא רוצה להשמע שחצן אבל בהרגשה האישית שלי אני מרגיש שאני מסוגל להגיע יותר מחטיבות החי"ר שכבודן במקומו מונח ואני לרגע לא מזלזל בהן.
השאלה שלי היא אם לוותר ולהשלים עם זה שזה לא ילך ולהפסיק להיאבק עם הצבא או שלהמשיך ולהלחם איתם ראש בראש עד שאני אקבל מה שאני רוצה.
אני שואל בעיקר כדי שאנשים שאולי קצת מבינים טוב יותר ממני במערכת האטומה הזאת יוכלו להגיד לי אם שווה להמשיך להלחם או שזה חסר טעם כי אף אחד לא באמת יקשיב לי שם.
תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025