היי.. קוראים לי דבש ואני בת 20, חיילת.
בזמן האחרון לי אני סובלת מתחושה רעה כזאת שגורמת לי לבכות בכל הזדמנות שיש לי.
אני מרגישה שאני לא יודעת מה אני ומי אני בשום באופן.
יש לי חברה טובה שבשבילי היא הכי טובה ואני מאד אוהבת אותה וגם לאהבה הזאת אני לא מצליחה למצוא הגדרה.
באלי רק להיות איתה כל היום, אף פעם לא נמאס לי ממנה. אני רוצה שנשבור ביחד קירות של הגיון ונורמה, שנזרק ביחד באגם של שקט ועוצמה כדי שהאהבה והמילים שלנו יוכלו להפר את השקט והשלווה.
אני מפחדת שהיא לא אוהבת אותי כמו שאני אוהבת אותה, שאני לא הכי בשבילה כמו שהיא הכי בשבילי.
כל היום אני רק חושבת עליה ומתייסרת, כל תמונה עם חברה אחרת שהיא מעלה ננעצת לי בלב כמו סכין ואני נשברת.
אני נמשכת לגברים אבל עכשיו אני מתחילה לפחד שיש לי עוד צדדים.
אני בחורה מאד ערכית אבל מרגישה שאני נאמנה לערכים שפוגעים בי.
אני עומדת על העקרונות והכבוד שלי גם כשאומרים לי שלפעמיים כדאי להיות חכם ולא צודק אבל אני פשוט לא כזאת.
אז מה עוזרים לי כל הערכים והמילים היפות אם בסופו של היום אני רק בוכה?
מאז שכל הבלבול התחיל אני כותבת מלא, וגם זה כבר ממלא יותר מידי זמן מהמחשבה שלי.
בשורה התחתונה, לפני חודש החלפתי קידומת והגעתי לגיל 20. בכיתי וכאבתי, אני מרגישה שהגעתי לגיל שאני כבר אמורה לדעת מי אני ומה אני בעולם, מה אני רוצה לעצמי, מה אני אהובת, מה מושך אותי, מי מה חברים שלי, אבל אני אבודה.
מפחדת ליפול בין הכיסאות של החיים ולא למצוא את המקום שלי בעולם הזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025