אהלן לכולם.אם תוכלו להקדיש לי שתי דק מזמנכם אודם לכם מאוד:)
בקצרה אספר על עצמי. אני חייל בן 20 שמשרת בדרום וחוזר כל יום הביתה למרכז .עכשיו הסיבה שהחלטתי לרשום פה היא פשוטה. בנוסף לכל הקושי שיש לי בחיים המורכבים שלי וההתמודדות בבית אין לי גם חברים! איזה כיף ליי!? מקנאים בי?. עכשיו זה משהו סדרתי אני בהתחלה חשבתי שמשהו בי לא בסדר אולי זה שאני לא חברותי או לא מעניין או אנערף. יש לי מזל נאחס שאני תמיד אבל תמיד נופל על האנשים הלא נכונים..הכוונה שאין לי כימיה איתם לא משנה כמה אני מנסה או משתדל. זה היה ככה גם בבצפר ועכשיו בצבא ופשוט אני נכנס לדיכאון כזה עמוק שפשוט אין לי אף אחד/אחת לדבר איתו, לבלות איתו, לעזור אחד לשני ולתמוך כי באמת רוצים לא כי חייבים או משחקים אותה . אין פשוט אף אחד כזה. ושלא תבינו לא נכון אני בנאדם חברותי מאוד. הכוונה שאני לאמתבודד או ביישן או מסתתר בפינה שלי.פשוט אין לי כימיה עם האנשים שאני נמצא איתם לא יעזור בית דין כמה שניסיתי ליזום ושנצא ולדבק איתם שום דבר לא עוזר. אני מפחד שזה ימשך ככה כל חיי ואשאר בודד עוד שנים ארוכות כי הצבא הייה עוד סוג של תקווה בשבילי להכיר אנשים חדשים ולפתוח בתקופה טובה אבל כנראה לא מגיעה לי הנחת הזו בחיים והכיף הזה..אולי הבעיה היא בי שקשה לי לראות אנשים אגואיסטיים ואינטרסנטים כי כמעט כל בן אדם שני שאני נתקל בו הוא כזה ואוטומטית הוא נשרף" אצלי. פשוט כבר אובד עצות ומדוכא מהחיים.אני בנאדם חזק ומשתדל תמיד לשמור על חיוך ולשדר עסקים כרגיל אבל מבפנים הנשמה שלי מתה.הסופש בשבילי זה סיוט אחד גדול אני הגעתי למצב שאני מחכה לראשון בקוצר רוח הייתם מאמינים??.
מעריך מאוד כל אדם שהקדיש לי כמה דק מזמנו ועוד יותר אשמח לעצות. תודה מראש לכולם אנשים יקרים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות