שלום.
אני פשוט עייפה מזה שאני תמימה.
אני יודעת שאנשים יכולים לנצל אותי מהסיבה הזאת אבל אני לא יודעת איך להפסיק להיות תמימה.
למשל אתמול עברתי ברחוב ואיזה ערבי אחד צעק לי: "בואי ילדה בואי" והוא ציחקק מול פניי כאשר הסתובבתי לעבריו ואחכ הוא העיף מבט על ישבני ופשוט עף משם.אני פחדתי באותו רגע שהוא יחטוף אותי אבל איכשהו גם גם שמחתי שקיבלתי תשומת לב ממישהו,בטח אם זה מנהג במשאית שזה "גברי וסוטה" לטעמי.
אני יכולה לפעמיים להתבונן במישהו ולשלוח לו מבטים ארוכים והוא כביכול מפרש זאת כאות שאני רוצה שיתחילו איתי וזה לא תמיד נכון,ואם כן אז אני תמיד מזכירה לעצמי שאני קטינה ותמימה ושיכול להיות מצב בו הוא יכול לעשות לי משהו.
אני מיואשת מאוד,קשה לי ללכת ברחוב בידיעה שמישהו יכול להטריד אותי! אין לי בעיה עם מבטים אבל כשזה מגיע לזה שמישהו פונה אליי אז אני מיד חוששת..
וגם אני לא מתלבשת חשוף(חולצות רופפות/חולצה שדומות לגופיה אבל לא חשוף,ג׳ינסים ארוכים וזהו).
האם יש סיבה כלשהי למה שאני חווה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025