אני לא ממש יודעת ממה להתחיל...
זה קשה בשבילי אבל בכל זאת אני רוצה לנסות;
יש לי אימא, אני נורא אוהבת אותה,
היא אימא טובה אפילו הכי טובה שיש!
טובה יותר מידיי...
לא שמעתי ממנה אף פעם לא, תמיד היא נתנה לי ונתנה עד שלא נשאר לה מה לתת.
אין אצלה דבר כזה להעניש.. בתור ילדה אני לא זוכרת שקבלתי עונש, או שלא קבלתי דבר מה שרציתי...
אבל פה מתחילה הבעיה
אימא שלי חולה במחלת נפש קשה, זה נקרא סכיזופרניה
מאז שאני זוכרת את עצמי היו לי איתה בעיות,
זה התחיל משטויות שהיא הייתה אומרת לי נגד כל העולם,
הייתה מחרימה לי את כל מה שהיה לי בתור ילדה -
אם זה מוזיקה שאהבתי, מפורסמים שהערצתי, חברות שהיו לי שהיא אסרה עלי להסתובב איתן!
הכי קשה היה לי זה הבושות שהיא הייתה עושה:
הייתה הולכת ברחוב וצועקת בקולי קולות, הייתה מבקשת כסף מאנשים ועוד דברים שאני לא אספר..
היום זה כבר סיפור אחר, אני התבגרתי אחרי ילדות לא קלה שעברתי ואימא גם קצת התבגרה... היא נשארה אותו אדם אבל הסביבה השתנתה!
אנשים שקרובים אליה מנצלים אותה, פוגעים ולועגים לה ולי מאוד קשה לראות את זה אבל היא לא רואה את זה ככה! כי היא אוהבת את כולם, היא מחפשת תשומת לב מכל דבר שזז, היא תיתן ותיתן עד שלא ישאר לה...
כרגע אני הבן אדם היחיד שיש לה, אני בעצם בת יחידה, אבא שלי נפטר וכל מה שיש לנו זה אחת את השניה...
אבל קשה לי! פשוט קשה לי! אני כותבת את זה ולא מפסיקה לבכות!
מה לעשות איתה?
אני מרגישה שאני יודעת מה טוב בשבילה אבל היא בוחרת פשוט להתעלם! היא פוגעת בעצמה שוב ושוב ואין מי שיעזור לה! נורא כואב לי על אימא ואני לא רוצה שיקחו אותה ממני אבל קשה לי איתה קשה לי לקבל אותה כמו שהיא...
יש מצב שהיא תשתנה? שיום אחד היא תתפכח ותבין הכל?
אני אשמח לשמוע ממי שמכיר את המחלה, שיכול להבין אותי..
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות