לא לנסות
שלום.
קוראים לי שיר...
מלפני חצי שנה ידיד טוב שלי ניפטר ממחלת הסרטן, ממש ממש טוב, הוא היה יותר מאח גדול!!.
גילו את זה מאוחר, אחרי 3 חודשים הוא ניפטר.
אוף... אין לכם מושג מה עובר עליי, זה נשמע הרבה זמן חצי שנה!, אבל זה כלום... אפילו ניראה לי רק עכשיו התחלתי לעקל.
אני בפנימיה כזאת שכל אחד בא ממשפחה מפורקת, והכרנו פה... לאט לאט נוצרה לנו מין כזאת חבורה, ממש משפחה היינו..., אתם לא יכולים להגיד לי שאנחנו רק חברים וחברים זה לא לתמיד, הם ממש היו לתמיד , היינו משפחה.. ילדים שהכרתי מכיתה ב' עוד, עד כיתה יא' ולא משנה מה קרה תמיד נשארנו ביחד!.
ועכשיו, שהוא הלך הכל השתנה... אין לכם מושג מה גודל האובדן... כאילו הוא זה שחיבר בנינו, הוא זה שתמיד השלים שהיו מריבות, לא משנה כמה התרחקנו, תמיד חזרנו להיות יחד.
הכל קרה ממש מהר, ולא תיארנו לעצמנו שזה יקרה, חשבנו שהוא ינצח את זה!, הוא חזק....אבל מהר מאוד זה השתנה, ראינו כבר איך הילד החתיך והיפה מרזה ומשתנה וידענו שזהו.
וזהו, עכשיו כל אחד מנסה להתמודד בדרך אחרת, היו כאלו שעזבו את הפנימיה, כאלו שמצאו חברים חדשים, רק אני לא המשכתי, אני נתקעת בזה... איבדתי משפחה!.
חשבתי על לקרוא לכולם.. לחבורה שפעם היינו ושנעשה לו איזה קליפ או משהו... ממש מכל התקופות שהיינו יחד, על כל הרגעים שעברנו, 11 שנים כמעט.
מה אתם אומרים?, שזה כדאי?, או שעדיף שלא...?, לגרור את השנה הבאה בפנימיה הזאת ולהמשיך איכשהו הלאה מהחבורה הזאת שהיינו, או שלהילחם?.
אני לא מצליחה להוסיף שיר אז:
https://youtu.be/lZjOwlVDXFQ
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025