אז ככה :
אני לא סגורה ממש על הזהות המינית שלי.
התנשקתי עם גברים בחיי, אבל לא הרגשתי באמת משיכה או התאהבות.
לפני כמה ימים שסגרתי שבת הצטרפה מישהי ועבדנו יחד..
ועל ההתחלה שראיתי אותה..הרגשתי הדלקות כזאת..
(היה לי את זה בעבר)
והסתכלתי עלייה המון,ואנחנו חברות וכל פעם שאני מדברת איתה דופק לי הלב ויש לי חשק עז לנשק אותה לגעת בה.
היא לא יודעת מזה אנחנו מדברות על בנים וזה..
היא סטרייטית וגם אני..אני חושבת.
והיא זרקה לי לפעמים משפטים כאלה "את גורמת לי להתחיל איתך?" וכל מיני כאלה..בצחוק כזה .
וזה עוד יותר הדליק אותי.
חטפתי דיכאון נוראי..
שראיתי אותה עם חברות אחרות..
רציתי ייחס אחר.
אישי.
כל הזמן בעבודה קנאתי בבנות ובבנים שדיברו איתה.
רציתי לתפוס אותה ופשוט שנתנשק.
שנאתי את המשיכה הזאת..את דפיקות הלב..וההתרגשות.
ניסיתי לחשוב על בנים..
דיברתי עם בנים,אבל אף אחד מהם לא גרם לי להרגיש מה שהיא גרמה לי.
הרגשתי מאוהבת.
מתרגשת לידה,שמחה,נמשכת,חשקים.
וזה נגמר..סיימנו את העבודה ואנחנו לא בקשר.
ואני מנסה להכיר חבר..מישהו..אני מכריחה את עצמי להתאהב בבנים לשכוח ממנה..
אני לא רוצה להיגרר לעולם הזה. (של הלסביות)
בנים לא כזה משכו אותי..היו קטעים שאמרתי "איזה חתיך הוא וואי"
אבל כשהייתי איתו , הרגשתי פחד . ריחוק .
וכשהייתי איתה , הרגשתי שבאלי לחבק אותה ללטף רעדתי..התרגשתי.
אהבתי את ההרגשה של ההתאהבות,אני חושבת שהייתי מאוהבת בה...
היה קטע שישבתי לבד בספסל בהפסקה בבסיס..
ונכנסתי לדיכאון חשק לבכות.
חשבתי על המשפחה..
שדוחפים אותי להתאהב ולהכיר מישהו.
הרגשתי רע, חריגה,הרגשתי לסבית!
אמרתי לעצמי "מה נסגר איתך? היא בחורה..ואת בחורה..זה לא יילך! "
וידיד שלי שאל אותי מה קרה..
ולא הצלחתי להסביר..
דמיינתי אותי ואותה מתנשקות..ישנות ביחד..מדברות..
חלמתי עלייה בלילה אפילו.
היו בנינו מבטים מושכים כאלה..לא סתם מבטים.
והיא אמרה לי שהיא הכירה מישהו,ו"שמחתי" בשבילה..
ובלב התפוצצתי מקנאה.
אני אוהבת בנים..אבל לא אוהבת ממש את האופי שלהם..הגברי הזה..
אני נשית מאוד ואוהבת נשיות .
כל השבת שם , הרגשתי איך הלב שלי צועק.. "אהבה..התאהבת באישה? לסבית..את לסבית? מה ההורים יחשבו?" הראש שלי התפוצץ ממחשבות.
כל פעם שדיברנו הסתכלתי לה על השפתיים רציתי כלכך לאזור אומץ..ולנשק אותה.
לראות אם אני אכן לסבית או שזה הכל בראש שלי.
ולא יכולתי.
אני רוצה להתנסות עם בחורה,
חשבתי על זה.
להתנסות=להתנשק.
אבל אני פוחדת..
בחיים לא הדרדרתי ככה..
אבל עם בנים זה לא הולך..
ואומרים "חיים רק פעם אחת.."
ואם אני לא פוגעת,או פוגעים בי,וזה הדדי,עם גבול.
למה לא?
חשבתי על ללכת למועדון ולנסות..
אבל אז נזכרתי בחברים עד כמה שהם יפחדו ישפטו וילעגו לי.
מה לעשות? :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות