אז ככה...לפי יומיים קיבלתי את הבשורה המרגשת שהטופס 55 שלי התקבל ואני עומד לעבור להנדסה קרבית בסוף החודש-מסלול הכל מהתחלה, אחרי שנה ו4 בצבא. הייתי מ"כ במשך שנה והמעבר הזה הוא משהו שאני רוצה למרות הפחד והחששות הטבעיים.
נעבור לקטע של הזוגיות..אני בלי חברה קרוב לשנה, אקסית שהייתה חברה ראשונה ולקח לי המון זמן להתגבר עליה. בחצי שנה הראשונה מהפרידה ניסיתי לחזור וזה די תקע אותי. מתישהו הבנתי שחלאס וזה כבר לא יקרה וניסיתי להחזיר לעצמי את הביטחון העצמי שלי עם בנות, ביטחון שאני ממש מרגיש שנעלם. היו לי כמה קטעים לא רציניים עם בנות, אפלטוניים לחלוטין..אני מרגיש חוסר חשק אמיתי להתחיל עם בנות וקשה לי גם למצוא בחורות שאני יכול להגיד וואלה באלי עליה...ועד שאני כבר מוצא אז אני מקבל דחיה עדינה שוואלה יש בנות שאני יודע ששווה לנסות שוב ולפעמים גם צריך טיפה לרדוף.
כל הסיפור הזה ממש הפך אצלי לתסביך שגורם לסף האושר שלי להגיע ל70% בערך, סף שאני לא מצליח לעבור בשום צורה. זה גורם לי לאדישות מסוימת ואני פשוט שונא את זה כי זה לא חייב להיות ככה, ואם יש משהו שלמדתי מהקשר הקודם זה שהבחורה לא צריכה להיות מקור האושר שלי. אני כן מנסה להנות והסופשים שלי לא משעממים אבל בכל זאת תמיד יש את הרגע שאני מגיע לשבת בצהריים, יושב לי בבית ולא מבין למה אני לא מאושר באמת.
עכשיו אני נכנס לשגרה של טירונות ואימון שבהם לא אראה יותר מדי את הבית וזה די מפחיד אותי שהתסביך הזה יעמיק יותר ובתנאים שאהיה בהם יהיה יותר קשה להתמודד.
בקיצור מקווה שהבנתם אותי ואם יש למישהו איזשהו רעיון או צורת חשיבה להעביר לי אני אשמח. תודה רבה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות