שלום לכולם. אז ככה.
הסיפור שלי באופן כללי זה שתמיד הייתי נגד היתרבות. אני חושב שיש יותר מדיי בני אדם בעולם. אני לא סובל ילדים קטנים ותינוקות. זה מגעיל אותי ואני לא חושב שלידה זה נס אפילו דיי הייתי מגדיר את זה כדוחה.
אתם כנראה מדמיינים אותי בתור איזה בנאדם מוזר אבל האמת היא שאני בנאדם רגיל לגמרי. בעל משפחה, חברים טובים, בת זוג וכרגע סטודנט.
אבל תמיד הייתי מרגיש שלעולם לא אהיה אבא. אף פעם. אני פשוט לא יכול לדמיין את עצמי עם ילדים זה דוחה אותי ומצמרר ועושה לי חשק לשנוא את עצמי.
ברגע שאני רואה ילדים קטנים מולי או תינוקות אני ישר נלחץ ונגעל.
לא מזמן לחבר שלי הייתה פשלה והוא שכב עם חברה שלו ונקרע לו הקונדום ועכשיו היא ניכנסה להריון ועכשיו הם ניפרדו והוא משלם לה מזונות.
והם היו הכי זהירים בעולם, היא לקחה גם כדורים והוא גם שם קונדום ועדיין זה קרה.
הדבר הזה כ"כ הלחיץ אותי שפשוט הפסקתי לקיים מין. אני לא חושב שההנאה של זה שווה את הסיכון - גם אם זה כיף.
בקיצור זה כבר משהו שאני סגור עליו, ולמרות שכולם אומרים לי שאני עדיין ילד ולא מבין כלום מהחיים שלי וילדים זה משהו שיבוא וזה פשוט המשכיות ושמחה - אני מרגיש שאני כבר מספיק בוגר והתיישבתי בדעתי.
מעבר לזה... אני לא חושב שזה כ"כ מוזר.
זה אומנם מבאס כי אני לא מכיר הרבה אנשים כמוני. מבאס אותי שהרבה לא רואים את זה כמוני.
וזהו בגדול.. רק רציתי נורא לשתף אתכם. תודה רבה שקראתם
אם יש לכם איזה עצה בנושא או חוות דעת או אתם כאלה אשמח לשמוע
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות