אמא שלי חולת דיכאון כבר שנתיים..זה מחמיר עם הזמן .. מאז שאבא שלי עזב את הבית ,הוא עבר לגור עם מישהי אחרת והבת שלה. ואני ואחי הגדול נשארנו עם אמא .. עם הזמן המצב פשוט הלך והדרדר אני ואחי התחננו שתיקח כדורים נגד דיכאון או הרגעה אבל פשוט היא לא רצתה .. אני ואחי סובלים מאוד.. במיוחד אני שאחי טס ל8 חודש אני נשארתי איתה לבד.. חשבתי כבר שאין לי טעם .. ואני לא רוצה לחיות יותר.. אבל סבלתי וסבלתי ...והיא הייתה פשוט משתגעת נופלת לרצפה , צורחת,כמעט זרקה עלי סכין ..וכואב לי גם עליה היא אמא שלי וגם לראות אותה מתפוררת .. זה הדבר הכי עצוב שיש באמת .. אם היא רק שומעת שדיברנו עם אבא או ראינו אותו היא שוב מתחילה להשתגע.. יש לה התקפים מטורפים , היא עצבנית על כל דבר.. באמת שהחיים שלי השתנו מאז שהיא נהייתה ככה.. נהייתי ריקה,אבודה.. בלי סביבה תומכת אני חושבת שלא הייתי עכשיו פה.הרימו אותי .. אבל רציתי יותר מכול שאני ארים את עצמי ועד היום אני נאבקת בזה..למזלי אני מתגייסת עוד חודש.. וזה דרך מילוט שלי לבינתיים...אחי הוא הבן אדם עם הכי סבלנות שיש ואם אותו היא כבר חירפנה.. אז אין מה לעשות.. אני חושבת שהיא לא תשתנה..היא תישאר ככה. אבל אני מוצאת את עצמי נשברת כל יום .. בוכה.. ואני לא רוצה ליפול .זה הכי פשוט..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025