היי.
אני בנאדם נורא, נורא ביישן ומופנם, מתוסבכת ומאוד מתוסכלת.
אני לא יוצאת מהבית ( המקום היחיד שאליו אני הולכת הוא לבית הספר), קשה לי לפתח שיחות עם אנשים חדשים, למרות שאלו דברים שאני ממש רוצה שיקרו. שאני אצא מהבית ואתחיל לדבר ולא לפחד משום דבר.
אין לי ביטחון עצמי.
דוגמה פשוטה: איחרתי לשיעור, גם אם נניח איחרתי בדקה ואני מגלה שכולם בכיתה, הלב שלי צונח לתחתונים ובאותו רגע רק באלי להיעלם. אין מצב שאני נכנסת. העיניים עליי, הלחישות ברקע, וזה דבר שאני לא רוצה להיתקל בו, אני אמות באותו רגע. במשך שלוש שנים בחטיבת ביניים לא פתחתי את הפה בשיעור, רק שחלילה ולא אעשה איזו פדיחה.
ואנשים מתקשים להבין אותי. איחרת בדקה, מה הבעיות שלך? את רוצה להכיר אנשים, את רוצה לצאת מהבית, תצאי!
אבל אני פשוט מפחדת. מפחדת שיתחילו לרכל עליי, לרדת עליי מאחורי הגב, גם מבט קטן עליי ואז לחשוש למישהו אחר יכולים להרוג אותי ואני אברח הביתה.
ואם לא די בכך, אני גם סובלת מדימוי עצמי נמוך.
אני מתעבת את עצמי, שונאת את המראה החיצוני שלי וכל דבר שקשור אליי.
באיזשהו מקום זה מתקשר לחוסר ביטחון שלי עם אנשים, יש לי פחד שיתחילו לרדת לי על המראה החיצוני. אז אני כמובן נמנעת.
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי,
כי מצד אחד זה ממש מפחיד אותי אבל יודעת שזה יפגע בי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025