אז ככה..התבשרתי היום שהטופס 55 שלי התקבל ואני עובר להיות בהנדסה קרבית בסוף החודש-אחרי שנה ו4 בצבא...מתוכם כמעט שנה בלי חברה ובלי זוגיות..
המעבר הזה הוא משהו שממש רציתי למרות הקושי וזה שאני חוזר להיות טירון צונג ולעמוד בוי בין הרגליים (אחרי שהייתי מ"כ אגב).
אז נחזור לזוגיות..לפני כמעט שנה החברה נפרדה ממני, תקופה של כמה חודשים דכאוניים ונסיונות לחזור אליה וסוג של השלמה בסופו של דבר..
ישלי ים תסביכים שרק לנסות לפרק אותם לגורמים יקח לי חצי שירות אז אתרכז רק בתסביך הזוגיות שאוכל אותי ולא נותן לי מנוח-
הביטחון שלי עם בנות נעלם כמעט לגמרי מאז החברה וחוץ מכמה קטעים לא מרגשים עם בנות בתקופה הזאת לא היה כלום שלא לדבר על משהו רציני...
אני באמת שונא להאמין שזה מה שחסר לי בתקופה הזאת אבל זה בהחלט יכול להיות..שזה מה שאני צריך...
כל הנושא הזה משגע אותי ואפילו שאני יכול להנות מלא ולהיות עם חברים והכל לא מצליח להתעלם מזה שמשהו פשוט חסר לי ..מרגיש כאילו סף האושר המירבי שלי הוא משהו כמו 70% ממה שיכול להיות ואני פשוט לא יכול לעלות יותר גבוה מזה..ניסיתי ואני מנסה למצוא את עצמי כזה ולמצוא את האושר בדברים האחרים (תחביבים וכאלה) ועדיין מרגיש שזה לא זה...
בקיצור בסוף החודש אני עובר ולמרות שזה משהו שאני מאוד רוצה אני גם מודע לקושי המטורף שאחווה וזה קצת מפחיד אותי- להישבר....ובנוסף הקטע הזה שאם עד עכשיו לא מצאתי עם מישהי במסלול של 8 חודש ועוד שנה בקו שבקושי אראה בית עוד יפחתו הסיכויים..
מה אני עושה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות