אין לי חברים והמשפחה לא מבינה אותי, מה לעשות?

אוקי אז ככה אני סיימתי ז' ועולה ל-ח' הסיפור שלי הוא סיפור ארוך וקצת מסובך...
אני יתחיל את הסיפור בתחילת כיתה ו' עוד ביסודי הייתה חבורה של של בנות שהיו נגדי והייתה להם "מלכה" שקראו לה איילין כול דבר שאיילין עשתה היה קדוש בעיניהם השמות של הילדות שמהם הכול התחיל הם: מאיה, איילין , נועה , בת-אל , ורוני עד אמצע כיתה ו' הכול היה בסדר ומאמצע ו' הכול התחיל להשתבש אני איבדתי את סבי וסבתי איזו ויהודית לייבה ז"ל ואת חברותיי התחברתי מאוד למלכת החבורה איילין נפגשנו המון אבל לי חודש להבין שהיא ניצלה אותי! אני הייתי רק "ליצן החצר" של החבורה כול הזמן הזה חשבתי שאני חברה שלהם וטעיתי בגדול עשיתי פאדיחות מעצמי כדי להתחבר אליהם ואז רבתי מכות עם כול החבורה כולל איילין אבל איילין בחיים לא הייתה החברה הכי טובה שלי החברה הכי טובה שלי הייתה שני פוגל אבל קרה בינינו משהו שרבנו בגללו במשך שנהובשנה הזאת אני רבתי מכות עם החבורה והיא הייתה חברה של דנה אחרי שרבתי מכות כולם התרחקו ממני כאילו אני מחלה (המכות לא היו באשמתי כולם התחילו איתי וכולם ראו גם)סיימתי את כיתה ו' בלי חברים והגיע החופש הגדול בחופש אני ושני חזרנו להיות חברות טובות כמו אחיות ואז התחילה כיתה ז' והחבורה התפרקה בת-אל הלכה לכיתה אחרת רוני הלכה לבית ספר אחר וחוץ מהם שאר הבנות המשיכו אותי ל-ז' ואני הייתי עצובה כי פחדתי שהם יעשו לי שם רע שוב. וחשבתי שב-ז' יהיו לי מלא חברים חדשים ושוב טעיתי רכשתי ב-ז' רק חברה אחת ומצד שני כולם השיגו מלא חברים כול החבורה ב-ו' יש חברים אחרים אפילו החברה הכי טובה שלי שני מצאה מלא חברים ואני מצאתי חברה אחת יש לי חבר שקוראים לו דרור אבל הילדות שאני מסתובבת איתן לא אוהבות אותו ומאיה הילדה שהייתה חלק מהחבורה שירדה עליי כול כיתה ו' רוצה להיות חברה שלי והסכמתי שני נהייתה פרחה ורבה איתי בלי שום סיבה והחברה שרכשתי נטשה אותי ואני שוב לבד בלי חברים אני מספרת ומשתפת את המשפחה שלי והם לא מבינים הם נותנים לי עצות לא כ"כ טובות וזה נורא כי זה חופש גדול ואין לי חברים כול ערב אני שוכבת במיטה ובוכה וחושבת איך אני הייתי אם היו לי חברים ומשפחה שמבינה אני רואה הרבה טלוויזיה וכולם שם חברים ומשלימים בסוף ואני שוב בוכה וחושבת למה זה לא ככה במציאות אשמח אם תעזרו לי בהקדם האפשרי

תודה לעונים