כתבתי את השאלה הזאת בעקבות זאת שנשארתי לבד מבחינה חברתית
אני הכי לבד שיש, אין לי אפילו חברה אחת טובה.
שאני לגמרי לבד.. בלילה,בשקט אחרי העבודה והיום העמוס, הרגע הזה שאני לבד עם עצמי הוא הכי מפחיד אותי, אני נכנסת למחשבות די שליליות ומרגישה ריקנות..
זה לא שאני לא אני אוהבת להיות עם עצמי, ההפך.. אני אוהבת את החופש ואת הלבד שלי
אני פשוט חושבת על זה שאין לי אף חבר בעולם.
זה בגלל שאני טובה מידי? נאיבית מידי?
אני לא מפסיקה לבכות.
כל מי שהיתה חברה טובה דקרה לי סכין בגב, פגעו בי, זלזלו בי.
נתנו לי תחושה שאני כלום והן תמיד מעלי.
אני בחיים לא אתן למישהו שקרוב אלי שהביטחון שלו נמוך לנושא מסוים להרגיש עם עצמו יותר רע ממה שהוא עכשיו.
וזה מה מה ש"חברה" עשתה לי שאני בחיים לא אסלח לה..
אני טיפוס מאוד סלחן ואני שוכחת די מהר..
אבל היא פגעה בי יותר מידי פעמים שזה יותר מידי.
וחוץ ממנה אני מדברת איתכם על חברות של כמה שנים טובות, על חברות ילדות שהאמנתי שאיתן זה לנצח...
כותרת זו לא באה ממקום של התנשאות, אבל אני באמת חושבת שמקנאים בי. אף פעם חברה לא פירגנה לי .. וגם שכביכול פירגנו אני יודעת לזהות שזה ממקום מזויף.
אני סה"כ נמצאת ממקום שונה לגמרי מהן, אני אוהבת את הקריירה שלי, את המשפחה שלי, אני אוהבת את העצמאות שלי, הן במקום קצת אחר ואיכשהו אני תמיד מרגישה שזה מאיים עליהן.
אני חושבת שאני טיפוס מאוד עדין ושקט עם חוסר ביטחון שמקשה עלי לתת אימון באנשים וזאת הסיבה שנשארתי בלי חברים.
לפעמים אני אומרת לעצמי שאולי עדיף ככה
בשביל מה להיפגע?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025