השנה אני עולה לתיכון ואני לא הכי רוצה . אני מתחיל להיות בדיכאון בגלל זה . אני יודע שכל הבנים וכל הילדים יש להם חברים ואהבה וכאלה אבל אני לא רוצה את זה , כי אני הומו . אני לא יכול לצאת מהארון שזה עוד יותר מעציב אותי . אני סבלתי המון בחטיבה וביסודי מקללות וכאלה זה .( הייתי ילד כאפות כמה שנים ). אף אחד לא יכול להבין את ההרגשה שאתה רוצה להיות חופשי לחיות עם אהבת אמת ולא שקר . הייתה לי חברה כבר אבל גם לא אהבתי אותה , הסיבה שהייתי איתה רק שאנשים יפסיקו להגיד שאני הומו . כיאלו כשאתה הומו בארון ומקללים אותך הומו יותר קשה להתחבר למי שאתה . אני בן אדם ממש ממש אבל ביישן וקשה לי גם עם הכל . אני גם לא רוצה להיות שמח , וגם לא באלי להרגיש מאוים ושאני בדיחה . אני מרגיש כלכך חלש שאף אחד לא יכול להבין אותי . באלי לברוח מהמקום שבו אני נמצא , לנתק קשר עם המשפחה ולחיות עם אהבת חיי . לדעת שיש מישו שמבין ויכול לעזור . אני חושב שסבתא שלי יודעת שאני הומו כי היא פעם אחת דיברה עם זה אל אחותה והיא חשבה שאני לא שומע , והיא אמרה לה כזה : הוא אוהב לדבר עם בנות אבל הוא לא אוהב אותן . היא כל כך צדקה . היא גם אף פעם לא תשמע את זה ממני שאני הומו . אני כותב את זזה עכשיו עם דמעות איך אפשר להתמודד עם כל הלחץ והזה והלימודים ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות