נפרדנו, קשה לי מה אני אמור לעשות והאם זה בסדר? אך עוברים הלאה

שלום רב,
אתמול נפרדנו אני והחברה ,
אני אפילו לא יודע למה קשה לי כי אני באמת לא בטוח שאני והיא מתאימים , שאני איתה אני תמיד אומר אני חייב להיפרד ממנה אך שנפרדנו קשה לי , כי אני חושב שאני אוהב אותה למרות הכול.

עכשיו נפרדנו כי אמרתי לה שאני מעדיף ללכת לאיזה חתונה לבד כדאי לא להוציא מלא כסף סתם כי זה של חבר , והיא כעסה שאמרתי את זה בגלל הכסף?
אמרתי לה זה לא כזה חשוב החתונה הזאת וזה הבדל של סכום מכובד אם אני בא עם עוד אדם ואעדיף לחסוך כרגע כי יש לי בעיה בעסק, ואחרי שהיא אמרה לי שהכול בגלל כסף התעצבני והוצאתי מה שחשבתי ,
אמרתי לה אם כבר מדברים אז שתדעי שאני חושב שצריך להשתתף בהוצאות בייחד וכרגע את לא עובדת זה בסדר אך אחרי זה , כן צריך לעושת הכול שווה בשווה .

היא התעצבנה ואמרה שבחיים לא אמרו לה דבר כזה והיא בשוק וזה לא גלטנמן?
אמרתי לה שככה זה ויום אחד היא תבין.

העצבים העיקריים שלה החלו בחתונה שבגלל שלא רציתי להוציא כסף לא הזמנתי אותה וזה רק 400 שקל הפרש אך אתה מוותר עלי בשביל 400 שקל , במקום להבין אותי היא הפכה את זה ? ואז שאמרתי לה בכלל שצריך לעשות הכול במשותף היא כבר התחרפנה ונעלבה ואמרה שבחיים לא אמרו לה דברים כאלה קשים וזה לא ניראה לה הגיוני.

באמת ניראה לנשים שלא הגיוני שאחרי שיוצאים חודשיים שלוש צריך לשלם הכול במשותף? אני לא עשיר כרגע וכן ניראה לי הגיוני אם אני עובד בשביל הכסף שלי והיא גם אז שנשתתף בהכול, מה זה כלכך הזוי ?


האקסית שלי שמה הכול מעצמה וזאת חושבת מגיעה לה הכול והיא לא תביא כלום לקשר


היו עוד דברים בדרך, כמו למשל אני בא לנשק אותה היא מזיזה את הראש לפעמים ואין לי מושג למה אני בשוק מזה כנראה היא עצבנית אבל זה קורה גם קשה היא לא עצבנית, או לא מחבקת מספקית לא מתקרבת מספיק,
כל פעם שרבים אני בא להשלים לא חשוב זה בסדר לא בסדר האמת נימאס ואמרתי לה גם את זה , אני כל הזמן מנסה לפייס ולהתקרב אלייה והיא ממש לא משחקת אותה קשה , שרבים היא פשוט יושבת עם פרצוף חמוץ ולא מדברת בכלל אני מדבר אילה היא לא מגיבה זה כמו לדבר לקיר, אני מסביר לה שזה שובר אותי מעצבים ואני לא יכול להתמודד עם זה היא עדיין שותקת , גם שרבנו רבנו בוואטסף אני כותב טקסטים והיא עונה לא מאמינה שאתה אומר דברים כאלה, כל ריב ניראה כאילו אנחנו הולכים להיפרד.

הבחורה לא עובדת כבר תקופה לא עשתה צבא לא למדה, לא רוצה לעשות כלום בחיים שלה , לאומתי שאני שונא לעמוד במקום ואני מתחרפן מזה, לא עוזרת להורים בבית לא לנקות לא לבשל לא כלום , את החדר שלה לא מנקה אפילו , באה אליה בתלונות אנחנו לא יוצאים בכלל ואני כל הזמן מציע לה לצאת והיא מעדיפה להישאר בבית.


לקחתי אותה לשבת עם חברים שלי פעמיים ושתי הפעמים ישבה בצד לא ניסתה להתחבר לא כלום ולקחה אותי אחרי שעה שכולם שם יושבים עם הנשים שלהם, אנחנו בערך 3 חודשים יחד ואפילו תמונה אחת לא עשינו , כי היא לא אוהבת להצתלם וזה גם מציק לי , לעזעזל אני אוהב לחיות אוהב לשבת עם אנשים והיא ככה , היא גם לא יודעת לפתוח תפה שקשה לה או שהיא מרגישה שעשיתי משהו לא בסדר זו ישר מלחמה על סף פרידה.
בנוסף לזה היא נפרדה ממני פעם אחת בגלל שאמרתי שאני רוצה שהחברה שלי תסתדר טוב עם חברים שלי כי אני אוהב לבלות איתם ואני רוצה אותה איתי כי הם תמיד עם הנשים ואם זה לא יהיה ככה זה ממש יפריע לה אז כדאי קצת לנסות, כמובן בתגובה לזה נפרדנו לכמה ימים, כי היא אומרת שהיא לא אדם כזה wtf איזה מין אדם צריך להיות בשביל לשבת לדבר?

מה היה טוב איתה? היא ניראת טוב לטעמי בול, הסקס היה טוב על פניו ניראה שאלה הדברים היחידים וזה פשוט עצוב.

ולמרות הכול אני כותב פה , כי יכול להיות שאני אוהב אותה נקשרתי לבחורה , מה לעושת האם פשוט להמשיך הלאה?
אך יוצאים מהמשבר הזה, אני סיים תואר ראשון יש לי עסק קטן לא הכי מצליח אך עושה , אני לא אדם שאוהב להיתקע אך מקשר של אבה אני מפחד.


חוויתי בערב פרידה קשה ואני פוחד שזה ישפיע גם עכשיו,
אני לא נדלק על בחורות סתם יש לי בעיה עם זה אני לא יודע מה מדליק אותי אך בחורות מאוד ספציפיות ואני לא יודע לשים את האצבע על הנקודה,
למרות שזאת כרגע מיום ליום הורידה לי ממנה אך עדיין אני ככה , מה עלי לעשות ?
אך לצאת המצב הזה?
האם הגיוני בכלל להיות עם בחורה כזאת?


האם תבוא מישהי שאדלק עלייה כמו זאת או אפילו יותר? האם יש מישהי שהיא בידיוק בשבילי ? או ממש קרובה