בני הבכור מסיים כיתה י"ב,
הציונים שלו בשפל כזה כך שתעודת הבגרות (אם יהי זכאי לה בכלל) לא תהייה שווה את הנייר שתכתב עליו.
אין לי ספק שלהשיג בגרות סבירה זאת משימה אפשרית עבורו אך אינני מצליח לעורר אותו להשקיע מאמץ כדי להצליח.
לאורך השנים השקעתי בו מהמיטב והמירב וכעת אני פשוט מיואש ומאוכזב.
כל הנסיונות לדבר איתו נופלים על אזניים אטומות
ניסיתי למנוע ממנו כל צ'ופר אפשרי כמחאה על חוסר השקעתו- לא עוזר.
אני חושש שבעתיד לאחר השחרור כשיקבל שכל וירצה ללמוד הצורך להשלים כל כך הרבה ירפה את ידיו לגמרי.
אשמח מאד לעצות חכמים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות