אני לא חושבת שיש לי רגשי שנאה לאמא שלי, אבל האמת שאני גם לא מרגישה כלפיה שום רגש של חיבה ואהבה. אני כן מעריכה אותה מאוד ואני יודעת שזה לא מובן מאליו שהיא כזאת, כי בגדול היא הורה טוב, מספקת לי בית ראוי לגור בו ואני בטוחה שהיא אוהבת אותי כי היא דואגת לי כל הזמן ויותר מידי. אני לשנייה לא מזלזלת בה או לא מעריכה אותה, אבל אני לא מרגישה אליה יותר מזה. יש אנשים אחרים שאני כן מרגישה אליהם מה שאני לא מרגישה אליה וזה נשמע לי מוזר קצת עכשיו כשאני חושבת על זה.
היא לא האמא הביולוגית שלי והיא לקחה אותי אחרי שההורים שלי מתו, וגם את זה אני מאוד מעריכה.
זה בסדר שאני לא אוהבת אותה? גם סתם ברמה האישית אני לא מתחברת אליה בכלל, היא טיפוס מוזר וממורמר ואני לא אומרת את זה סתם, נגיד כשאני יוצאת ואומרת לה על זה היא אומרת לי בדרכ דברים כמו "מה הטעם" "את חייבת?" וזה די מוריד את האופטימיות שלי. היא גם אוהבת לשפוט אנשים ומתנשאת מעליהם. אם לא הייתי יודעת שהיא לא האימא הביולוגית שלי אני בטוחה שעדיין הייתי מרגישה שאני לא קשורה אליה כי הרי לא קיבלתי ממנה שום דבר, אני ההפך ממנה.
זה בסדר שאני לא אוהבת ומתחברת אליה? אני אפילו קצת נרתעת ממנה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות