אני בדיכאון. אני בקרשים. החיים שלי לא מתקדמים לשום מקום..
שיא השאיפות שלי הוא פשוט להיות קופאית בסופר, לא להתחתן, לא להביא ילדים,
למצוא יזיזה במקום זוגיות (לסבית), לצאת פעם בחודש בשביל להשתכר ולהפגש עם ידידים, בזמן הפנוי לקרוא ספרים.. וזהו.
יש לי בגרות מדהימה, חוץ ממתמטיקה שממילא לא עשיתי.
יש לי נכות נפשית, אני לא יכולה להיות יותר משעתיים בעיר שאין לי בה משפחה
כי אני מפחדת שכשאצטרך תמיכה נפשית לא יהיה לי אף אחד ואתאבד,
לפעמים יש לי התקפי פאניקה והזיות - ניסיתי כדורים והתייאשתי בגלל תופעות הלוואי, פשוט הפסקתי לקחת אותם.. ואני מקבלת כסף מביטוח לאומי.
אני לא רואה לי עתיד, כשאני חושבת איפה אהיה עוד 10 שנים אני רואה
את עצמי באותו בית (של ההורים), רק עם אלכוהוליזם וצלקות בורידים מניסיונות התאבדות.
אני לא יודעת מה לעשות, אין לי מוטיבציה, אין מקצוע שאני מעוניינת ללמוד,
אני מפחדת מזוגיות כי אני מפחדת להיפגע, אני לא יודעת איך אני אחיה בעתיד
ולמה אני לא מתה, החיים שלי הם מבוי סתום.
אשמח לעזרה....
תודה שקראתם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות