דיברתי עם אימא שלי על כל ההגבלות שהם עושים לי והיא טענה שאם אעזוב כאן כדי לגור עם החבר- אבא שלי "יחרים" אותי ולא יתן לי לחזור.
אז השאלה שלי היא: האם זה שווה את זה? העצמאות שלי עדיפה על ההחרמה הזו שכנראה יעשו לי?
אני לא מדברת איתו כבר 3 שנים ויותר, זו אני שכתבה את השאלה הזו: https://mobile.askpeople.co.il/question/51075
ותכלס? לא ממש יפריע לי שהוא יחרים אותי כי זה רק יוכיח לי שהוא הכי רע שאפשר להיות. אין לו כבוד לאף אחד אבל הוא רוצה את כל הכבוד בעולם, כמו שייח' (אנחנו לא ערבים ולא דתיים. מסורתיים).
הוא לא ביקש סליחה והאגו בשמיים. נמאס לי ממנו, מהצעקות ומהיחס. נמאס לי שמשתלטים לי על החיים ומחליטים לי מה לעשות ומה לא (בעיקר בקשר לחבר).
אשמח לעצות...
רק אוסיף ואומר שאימא שלי מנסה להפחיד אותי וקצת מצליח לה. היא טוענת שיהיה לי קשה מדי להסתדר בחוץ ושאחזור מהר הביתה, שאני משחקת אותה "חכמה גדולה".
אני מפחדת שהיא צודקת. היא גם אומרת שהחבר יעזוב אותי אם נגור ביחד.
אין לי כוח לזה כבר. אני חייבת פיתרון...אשמח לעזרה, אני אבודה :(
*לחבר יש אופציה לגור במעונות ואני יכולה לעבור איתו לשם. השאלה היא האם כדאי לגור איתו או למצוא שותפות (בנות שאני לא מכירה ושמי יודע מי הן בכלל והאם נסתדר), כי אין לי ממש חברות.