שלום חברים,
אנסה שלא להלאות אתכם, ועדיין להעביר לכם את המסר באופן חד וברור.
נשוי+3 מזה 9 שנים.
בכל השנים הללו, נישואינו ידעו עליות ומורדות.
אנחנו מתווכחים כמעט על הכל, לא מסכימים כמעט על כלום.
חוסר האמון בנינו הוא כמעט מוחלט. עקב בגידה בי מצידה
ופלירטוטים שלי עם נשים בפייסבוק {שמעולם לא הגיעו לכדי פגישה וכו'}.
היא יודעת על ההתכתבויות, אני יודע על הבגידה.
הכל נראה גמור. אני לא יודע אם אפשר לקרוא למה שיש בנינו אהבה.
אנחנו חיים כמו שני שותפים לבית.
היא לא מושכת אותי עוד ואני נמנע מיחסי מין איתה ככל האפשר.
תאמרו ייעוץ זוגי. אך אינני רואה טעם לכך. אנחנו שונים בתכלית וכנראה שכולם הנישואים הללו הם טעות אחת גדולה שנעשתה בפזיזות וכלאחר יד כשני אנשים צעירים.
חשבתי רבות על לסיים את זה אחת ולתמיד, וגם היא מעלה את העניין מדי פעם.
אך לא יודע...אני פשוט לא מסוגל להגיע לכדי ביצוע של הדבר.
וזאת מהסיבות הבאות:
א. אני אדם שקשה לו מאוד לקבל שינויים דרסטיים בחייו.
כבר 9 שנים שאני לא מכיר משהו אחר, מלבד לקום בבוקר אל תוך הזוגיות הזו.
חברים משותפים שצברנו, ילדים שאנו חולקים יחד. ובעיקר זכרונות
ועל כל מה שהעלתי כאן, קשה לי לראות איך בבת אחת אני עובר מכל זה אל ריק אחד גדול ושחור של לבד מוחלט.
ב. קשה עליי המחשבה להפרד מילדיי ולראותם באופן מוסדר אחת לכמה ימים.
אישתי במקרה של גירושין, תעבור אל צפון הארץ כך שהדבר יקשה על הסדרי הראייה.
ואני, רגיש שכמותי. לא מסוגל לחשוב רק על זה שאני קם בבוקר ולא רואה אותם לצידי יום יום ולא שותף מלא בגידולם.
ג. עניין תשלומי המזונות וכל השאר, מרתיעים אותי
לצערי הרבה אינני יציב תעסוקתית. ותקופות ארוכות אני נעדר משוק העבודה.
כך שאינני יודע כיצד אוכל גם לכלכל את עצמי וגם לשלם מזונות עבור אישתי וילדיי.
אני אובד עצות, מרגיש שמבזבז את חיי להבל ולריק.
חי עם אישה שאני לא אוהב אלא מכבד כי רגיל אליה. אהבה ממני והלאה.
מעדיף להשאר לבד מאשר לחיות בשקר, אבל מפחד וחושש פחד מוות מהבאות...
אשמח לשמוע עצות לכאן ולכאן.
תודה לכם אנשים טובים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות