שלום , אני בחורה בת 20 חיילת משוחררת השתחררתי לפני חודש .יש לי שני הורים ואח שהוא בן 16 .
אז ככה לפני חודש השתחררתי מהצבא וכמובן אם כמה שזה ישמע הזוי שהיה לי סבבה בצבא יותר מלפני ועוד בבית שאפילו הייתי מתנדבת לסגור שבתות ולהיות עם חברות שלי או להישאר ולעשות חמשושים במקום לעשות יומיות .לפני הצבא תמיד הייתי מקבלת צעקות על זה שאני לא לומדת טוב ואחי מצטיין תמיד איכשהו אמרו לי למה את לא כמו אחיך הקטן למה לא עשית בגרויות ולמה עכשיו את נזכרת זה הרבה כסף עכשיו כמה אלפים ותראי כל הבגרויות שלו מעל 70+ וזה מוריד לי את הבטחון מאוד אני גם ככה בחורה חלשה רגשית נפגעת מכל דבר שאומרים לי והיה לי עבר מאוד לא נעים שאני לא רוצה לחזור אליו ... וברוך ה' הכל יסתדר .. ובאמת הייתי אמורה להתגייס לפני כמה חודשים אבל הקדמתי את זה בהרבה מאוד כדי לעוף מהבית ולהתחיל חיים חדשים. ובאמת מהטירונות עד חודש לפני השחרור שלי תקופת הצבא זאת הייתה התקופה בשבילי כל החברות שלי שם היו כל כך נעימות אליי ותמיד אמרו לי שאני אלופה במה שאני עושה ושאני טובת לב ושאני אמשיך ככה לעזור , ובאמת שבבית זה לא היה ככה וזה מדהים לשמוע את מה שהחברות שלי תמיד אמרו לי וזה חיזק לי את הבטחון והמשכתי לעשות את כל הדברים הטובים שעשיתי למען אנשים אבל אז כשהשתחררתי הכל התהפך בחזרה שוב הכל חזר לי , שוב כל המילים האלה שאחי יותר טוב ממני... זה לא שההורים שלי לא דואגים לי תמיד משבחים את אחי ולא אותי ואני אחת כזאת שהכי צריכה שיחזקו אותה כדי לעלות למעלה כמו שאז היה לי בתקופת הצבא ואני באמת רוצה להשלים את כל הבגרויות ולעשות תואר בעיצוב פנים ולהתקדם הלאה בחיים , אבל אף פעם ההורים שלי לא ראו אותי אומרים לי כל הזמן עצלנית עד היום עד שהיום באתי להם ביציאה " מה התרגלתם שאני עצלנית כמו פעם ?" וזהו ... לא אמרו כלום אחרי זה , מה אפשר לעשות ? והאם בכלל אני סתם מרגישה ככה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות