עדיין מדוכדך בעקבות פרידה, מה לעשות?

בוקר טוב לכולם,
קצת הקדמה - אני בן 22. השתחררתי לפני חצי שנה. ממלצר בבית קפה, בתקווה להיכנס למסעדה בקרוב.
אז ככה.. אני והאקסית נפרדנו לפני 10 חודשים.
לאחר הפרידה אני והיא נכנסו למצב מאוד לא בריא לשנינו - שמרנו על קשר. היינו מדברים, נפגשים, ישנים ביחד. לפעמים יותר לפעמים פחות - היו תקופות שהיינו מדברים ונפגשים בתדירות גבוהה ולפעמים בקושי דיברנו ונפגשנו.
חווינו עליות ומורדות בקשר שנוצר לאחר הפרידה. היו רגעים שהיה לנו טוב ודיברנו על חזרה. יש לציין שהיא זאת שנפרדה ממני. אני זה שנלחמתי עליה כדי שנחזור. בדיעבד אני חושב שהיא לא באמת תיכננה לחזור אלא רק רצתה לשמור אותי קרוב אליה. היא ידעה שאני מעוניין לחזור לזוגיות איתה וכול הזמן נתנה לי הרגשה שנחזור בעתיד ולכן המשכתי להילחם.

עבר הזמן, עברו החודשים, המצב הלא בריא נמשך. בעקבות המצב נכנסתי גם לדיכאון שהתבטא בחוסר מצב רוח, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, תחושת ריקנות. הרגשתי שאין סיבה לקום בבוקר. לא היה חשק לכלום. לא לחברים, לא ליציאות, לא למשפחה. הכול נראה לי מיותר וחסר טעם. הייתי בוכה הרבה. הכול היה נראה שחור וחסר תקווה.

היחס שלה אליי בתקופה הזאת תרם רבות למצב שנכנסתי אליו. הייתה מתרצת לי המון למה אי אפשר להיפגש, למה אי אפשר לישון ביחד, למה אי אפשר לדבר בטלפון. ממצב שהייתי בסדר העדיפויות שלה כשהיינו בזוגיות, למצב שהייתי אחרון בסדר העדיפויות שלה. לפעמים הייתה בעבודה, לפעמים עם חברה, לפעמים במכון, לפעמים קמה מוקדם, לפעמים אין לה מצב רוח, לפעמים עבר עליה יום קשה. שלל סיבות למה לא להיות איתי. ואני בסה"כ רציתי להיות איתה. רציתי קצת אהבה ויחס ממנה ולתת לה גם ממני. כשזה היה הפוך, כשהיא יצרה קשר איתי ויזמה - התייצבתי ישר. הכול נראה לי ריקני, חוץ מהזמן איתה. ולכן רציתי עוד ועוד.
הקשר התנהל בערך לפי מה שמתאים לה, ואני במהלכו נשברתי לרסיסים. מצבי היה בתחתית. למרות זאת בחרתי שלא לנתק את הקשר איתה. מבחינתי זאת לא הייתה אפילו אופציה, בניגוד לעצות האנשים שהקיפו אותי. אנשים שבתכלס רצו בטובתי.

נכון להיום הקשר בקושי קיים. אנחנו מדברים מדי פעם אבל לא נפגשים בכלל. שבוע שעבר התראינו במסיבה. לפני כחודש הייתה לי יום הולדת והיא השאירה מתנה בחדר.

הקשר לגמרי דעך. כול אחד נמצא יותר בחיים שלו. חיים נפרדים אחד מהשני, אבל...עם כול הקושי הגדול אני יודע שעדיף ככה.
מצבי הרבה יותר טוב מבעבר, מבתקופה שהיינו בקשר הדוק יותר. אני יוצא, מבלה. החיוך לאט לאט חוזר לפנים. התיאבון חזר. נרשמתי לחדר כושר בתקווה להצליח לשלב את זה עם עבודה. מבחינת ההרגשה שלי - התקדמתי הרבה. אבל לצערי עדיין קיימים בתוכי אותן רגשות, אותן תחושות שהרגשתי בעבר וכשזה קורה זה מקשה עליי. לפעמים הראש מוצף מחשבות. לפעמים חש געגוע עמוק.
חסרה לי מישהי שתעניק לי אהבה כמו שהיא העניקה לי...
לפעמים אני מתפתה ויוצר איתה קשר. בעיקר ברגעים שאני עצוב וחש בדידות. איך להתמודד עם רגשות, תחושות, מחשבות אלו?

פה אני פונה אליכם, לשמוע את דעותיכם, את המילים שלכם. מאמין שזה יעזור כמו שזה עזר בעבר שהתייעצתי פה באתר. תודה רבה