אמא שלי לא מסכימה שחברה שלי תבוא אלינו הביתה, איך לומר לה את זה?

היי.
יש לי חברה מכיתה ז. בימי בית הספר ולפני הצבא היינו חברות טובות כמו אחיות, גרות אחת אצל השנייה והיא הייתה באה אליי לארוחות שישי וגם לאירועים משפחתיים אצל משפחות בערים רחוקות וממש הייתה חלק מהמשפחה. הקשר שלנו התערער בתקופת הצבא, ועכשיו אנחנו עובדות יחד וגיליתי שהיא שיקרה לי בנושא מסויים, יש לה רישיון וחבר ולי אין אז היא תמיד מנפנפת בזה מולי שהחבר שלה מדהים והאוטו מדהים, אני בתולה והיא מוצאת את המקום לרדת עליי על זה, היא הפכה למאוד ברוטאלית והיא מנסה לעצבן אותי בכוח, לדוגמא יש לנו בעבודה בחור שאני מאוד נהנת בחברתו וזה הדדי, אז היא תבוא ותספר עליי דברים מביכים או מגעילים, או שאני בדיאטה כבר תקופה והיא דוחפת לי במבות או שוקולדים על מנת שאשבר כי היא טוענת שאני גם ככה לא אצליח, ואני מזמן לא קוראת לה חברה כי אין לי ספק שההתנהגות שלה מזעזעת והיא באמת מביאה לי עצבים בגוף ומנסה להוציא אותי קטנה ושולית בכל הזדמנות אבל אנחנו עובדות יחד ויש לנו חברות משותפות וזו הבעיה. ניסיתי לדבר איתה על הדברים אבל היא מסוג האנשים שלא באמת יקשיבו אלא ינסו להפוך את הקערה על פיה ולהאשים את הצד השני, כלומר אותי, במקום להתעמק בבעיה. היא קוראת לי מתוסבכת וקשת הבנה כי אני שונאל לריב והבנתי שלא הכי כיף איתה אז אני מנסה גם בעבודה להקיף אותי בחברים אחרים וגם בחוץ אבל זה קשה... היא תמיד מגיעה וחופרת ומנסה להיות מצחיקה בזה שהיא עושה צחוק מאחרים ... אמא שלי יודעת על העצבים שלי בגללה ולפעמים הם יוצאים על אמא שלי.. בצבא היו לי התפרצויות בגלל הקצינה שלי שלא הסתדרתי איתה וזה חוזר. אמא שלי פיתחה אליה שנאה והיא לא מוכנה ש"החברה" הזו תבוא אלינו הביתה. החברה מצידה חושבת שהכל בסדר והיא רוצה לבוא אליי מחר. אמא שלי מתנגדת בתוקף ואין מצב שכף רגלה תדרוך אצלי. נסיתי אלפי תירוצים אבל היא מהאנשים ששואלים למה למה ולמה עד להגיע לשורש הבעיה ככה שזה פחות עובד.. מה לעשות? מה לומר לה? יחסי העבודה חשובים לי אבל היא רוצה גם שניפגש ונצא בערבי שישי ובעיקר לבוא אליי להפגש איתי ועם אמא שלי לקפה כמו בעבר...אני מתרצת כבר 3 שבועות של ימי שישי שאני לא יכולה אבל היא ממש רוצה לבוא או להפגש. גם להפגש אמא שלי לא בעד אבל אני ילדה גדולה להחליט לבד, פשוט לא רוצה לצאת חלשה מול אמא שלי. מה לעשות????????