שלום לכולם.
מאז ומתמיד הייתי בנאדם מאושר וחברותי.
היתה לי חברה 7 שנים מילדות היינו ביחד עברנו הכל ביחד, גם בצבא ביחד, תמיד חשבתי שהיא תיהיה אישתי ואפילו היינו עם רגל וחצי בחופה.. אבל למרות כל אהבה, היו התקפי קינא משתי הצדדים ואובססיביות מצד שנינו מרוב אהבה שהובילו לריבים ולפרידה קשה מאוד.. כל זה קשה לפני שנתיים.. אני מודה שבהתחלה התפרקתי לראות אותה עם גברים אחרים ממשיכה הלאלה.. מפרסמת בפייסבוק ואני כמו מזוכיסת הייתי נכנס אליה בחשבון של חבר (כי הייתי חסום) ורואה ומכאיב לעצמי.. לקח לי הרבה זמן להתגבר עד שהפסקתי לכאוב עליה והמשכתי האלה..
אבל מאז משהו ישתנה בי כבר שנה וחצי +
התחילו לי מצבי רוח קיצוניים, שזה אומר שיום אחד אני יכול לקום מאושר, להסתכל במראה ולהתאהב בעצמי, לדבר לצחוק, מאוהב בעולם מלאה באהבת חינם כאילו שכל העולם וורוד בלי טיפת רע שכולם אוהבים את כולם... מין הרגשה פנימית של אושר שאי אפשר לתאר במילים, פשוט אושר עילאי שניראה לי בודדים חווים דברים כאלה שאפילו אין מילים שיוכלו לתאר את ההרגשה..
והמצב האחר זה - לקום בכבדות , עצבני אלים, בלי חשק לאף אחד, לצאת לעבודה ובקושי להוציא מילה מהפה, ממורמר, כאילו שאין לי כלום בחיים והכל רע ושחור (ברגשות) למרות שהכל נורמאלי..
רוב הזמן אני עם המצב רוח השני.. שבגלל זה הוביל להמון ניתוקי קשר מחברי ילדות שבאמת הייתי קשור אליהם, בגלל שיום אחד אני אוהב , יום אחד אדיש יום אחרי אוהב ויום אחרי פוגע... וגם כמה בחורות שהכרתי שאחרי תקופה קצרה נמאס להם, שחושבות שאני "משחק" איתם יום חם יום קר
קראתי באינטרנט שיש מחלה מאניה דיפרסיה ו90 אחוז מהתסמינים שם נוגעים אלי וממש נלחצתי... אני לא מאובחן ואני גם לא רוצה להתאשפז ולקחת כדורים ופסיכאטרים שאני הכי נגד זה..
פשוט נמאס לי מהמצב הזהמץ.... מישהו עבר כזה דבר? איך אפשר לטפל בזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות