אני שונא את אימא שלי ממש.
כשהייתי ילד קטן ממש,הייתי סופג ממנה מכות,סחיבת שערות,היא אפילו שברה עליי פעם מקל של מטאטא..
כשגדלתי קצת התחלתי להתנגד פיזית והייתי יותר מידי חזק כדי שהיא תרביץ לי.
היא התחילה להקניט אותי בצורה מילולית באופן קבוע,צחקה על המראה שלי,על זה שאין לי חברים,שאני אפס,עצלן,קיללה אותי שאלוהים יקח אותי,ושאני אקבל סרטן ואמות ועוד המון דברים בסגנון הזה,במשך שנים על גבי שנים.
כשגדלתי עוד והגעתי לתיכון אז היא ביקשה ממני להביא לה כסף,במשך כמה חודשים עבדתי והבאתי את כל המשכורת אליה,וכשעזבתי את העבודה ולא רציתי לעבוד היא חזרה להקנטות ולהעלבות,אפס מסריח חסר תועלת עצלן זבל וכאלה...
התחלתי באותו הזמן ממש להתעצבן עליה והחלטתי שאני לא מוכן לספוג דברים כאלה אז פעם אחת קמתי וחנקתי אותה ממש עד שאבא שלי חילץ אותה מהיידים שלי(הוא לא מתערב,הוא מבחוץ נראה ממש גבר גבר אבל בסופו של דבר הוא מפחד ממנה ורוצה שקט בבית,כשהוא רב איתה אז היא עושה לו תמוות,מקללת אותו,את ההורים שלו אפילו שהיא יודעת שזה מחרפן אותו ושבחוץ אף אחד לא מעיז לדבר אליו ככה והיא מנצלת את זה שהוא מפחד להתגרש כדי שההורים שלו לא יתאכזבו ממנו ויקרה להם משהו בגיל המבוגר שלהם... )זה קרה יותר מפעם אחת שכבר לא שלטתי בעצמי והפעלתי נגדה אלימות פיזית ממש... אבל תמיד זה כי היא מתחה את הגבול... פעם אחת היא כיבתה לי את כל האורות בבית והדליקה את הטלוויזיה בפול ווליום ביום שבת (היא לא שומרת ואני שומר),ועוד בפעם אחרת היא אמרה לי שאני אפס ושאני בתול ושאף בחורה לא תסתכל עליי אז אמרתי לה שהיא שרמוטה אז היא בכתה והלכה מהבית.עכשיו שלא תבינו לא נכון,מאז שאני קצת עם מודעות אני אף פעם לא פרייאר ותמיד אני עונה לה בדיוק באותו מטבע,אבל תמיד הדיבור שלה מסריח ומזלזל ובאופן כללי אני שונא אותה,כי היא תמיד ממשיכה לדרוש ממני כסף(למרות שאני אף פעם לא נותן לה ואני חי בבית בתכלס על חשבון ההורים שלי). היא אומרת שהיא עושה את הכל בבית ולא עוזרים לה,גם לאחים הקטנים שלי היא מתייחסת באותה צורה מגעילה אבל אליי זה תמיד היה מוגזם,היא הייתה צוחקת על איך שאני נראה ובתקופות שלא היו משהו מבחינה חברתית הייתה אומרת שאין לי חברים ושאני אפס... עד היום אני עם דמעות בעיינים שאני מדבר על זה אפילו שאני לא בוכה מדברים בקלות אבל עדיין זה ממש שובר לי את הלב לדעת שככה אימא שלי שאמורה לאהוב אותי ובחיים לא להתנהג אליי ככה מדברת איתי כאילו אני זבל..
בכל מקרה הבנתם למרות שאני לא שה תמים,כל התגובות שלי היו אך ורק תגובות ואני אף פעם לא מקלל אותה או מרביץ לה סתם (אני לא מרביץ לה בכלל זה קרה לי רק פעם או פעמיים ). השאלה שלי היא שלפי כל אמת מידה מוסרית וגם לפי התורה בן אדם חייב לכבד את אביו ואת אימו,אבל ברצינות,איך אפשר לכבד אותה שהיא מתנהגת בצורה כזאת ושאני כל כך שונא אותה אחרי כל מה שהיא עשתה לי?? שתבינו אני תמיד מנסה לתת לה עוד צ'אנס ועוד צ'אנס,פעם אפילו לא היה לאבא שלי כסף לקנות לה מתנה ליום הולדת,אז אני הבאתי לו כסף וקנינו לה עוגה ומתנה שעלתה לי 700 שקל ושהייתי חייל זה היה הרבה מאוד כסף בשבילי.. ובגלל שהיא רבה עם אבא שלי יום לפני היא אפילו לא לקחה את המתנה והשאירה אותה זרוקה בסלון ולא הסתכלה עלייה,ואפילו שהיום היא משתמשת בה,הלב שלי ממש נשבר מזה ואני עד היום לא קונה מתנות לאף אחד מהמשפחה שלי ולא רוצה שהם יקנו לי...
בקיצור איך אפשר לא לשנוא אותה אחרי שהיא מתנהגת בצורה כזאת כבר מעל ל20 שנה,ועוד לכבד אותה ?
בבקשה תעזרו לי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות