אני גר עם ההורים. יש לי אח בן 22, שלדעתי יש לו יכולת חשיבה של ילד בן 10 במקרה הטוב, כמובן הוא גר איתי. והוא מנסה בכוח לכפות עליי את הדעות המטורפות שלו, או לפחות ככה זה נראה לי לפי ההתנהגות החוצפנית והילדותית שלו.
נראה לי שהוא מניח שכל מה שנראה לו הגיוני זה עובדה, בלי שעשה שום מחקר רציני בנושא(מדובר אגב בעיקר לגבי נושאים פסיכולוגיים ופילוסופיים, כאשר לאח שלי יש השכלה רק בתחומים ריאליים). על סמך הניסיון שלי איתו, הוא אפילו לא מוודא שהוא מה נטען לפני שהוא מגיב(שזה קיצור דרך לדיוני סרק).
הוא לא מפסיק לצאת בהצהרות מבלי להוכיח אותם, וטוען ש"כולם יודעים את זה" בתור "הוכחה" של הטענות שלו, ומשתמש בעוד כל מיני שיטות דמגוגיות, אולי כדי לשכנע אותי או לשם מטרה אחרת. אין סוג של אנשים שאני יותר שונא ממנו. יש לי הרגשה שהעובדה שיש לו ממוצע בגרות 110, 700 בפסיכומטרי, הישרדות במקומות עבודה כאלו ואחרים, והישרדות בצבא בתפקיד "מכובד", שכנעה אותו שהוא גאון, ובגלל זה הוא מניח שמה שהוא חושב זה עובדה, על אף שהנ"ל לא דורש שום יכולות שכליות מעבר לדברים מאוד מאוד מאוד בסיסיים כגון איך לזכור הרבה מידע, איך להתנהג במסגרות של בית ספר, צבא ועבודה. חשיבה ביקורתית, שזה כלי החשיבה המשמעותי ביותר שיכול להיות והמרכיב העיקרי בפיתוח שכלו של האדם, לא צריך בכלל.
הוא נדבק אליי. הוא כל הזמן רודף אחרי, שואל אותי מלא שאלות, וצורח עליי אם אני לא עונה(ועוד אחרי זה הוא טוען שהחצוף מבין שנינו הוא אני, שזה שלעצמו שיא החוצפה מצידו בעיני). זה נראה לי כאילו הוא מחכה לראות מתי אני אתייאש ואחליט להקשיב לו או לפחות לשקול ברצינות את הטענות הלא מבוססות שלו. בכל פעם שאני משתדל להסביר לו, הוא ממשיך לענות בססמאות ולצחוק של צחוק של "כמה שטויות הוא מדבר"(נראה לי). ועוד יש לו את החוצפה לדרוש ממני לצאת איתו ל "בילוי" וכשאני מנסה לסרב הוא מתחיל לצעוק עליי שאני משוגע, פסיכופט וכו'. לפחות יש לו מספיק שכל לקלוט שעדיף שהוא לא ירים עליי יד. כשאנחנו יוצאים הוא ממשיך עם הסיסמאות שלו. הוא גם משחק איתי בכל מיני משחקים נחמדים מבלי לרמות, אולי כדי לנסות לשכנע אותי שהוא לא משוגע.
מדובר גם באדם שעובד כל יום ועבד גם בתקופת התיכון, ושירת בקרבי בצבא, לכן יש לי גם קצת רחמים כלפיו.
אבל עדיין. מקומו של בחור כזה צריך להיות בבית משוגעים. יש אולי איזשהו אדם שיכול להרחיק אותו מהבית.. הוא אומנם רוב היום בעבודה אבל אני רק מסתכל עליו ובא לי להקיא, ואני לא יכול לברוח. מה אפשר לעשות מול אדם כזה? תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות