יש לי חבר עשרה חודשים, האהבה בינינו מיוחדת, הוא מקסים ואני כלכך שמחה שזכיתי בו. אני יודעת שגם הוא אוהב אותי מאוד, הוא מדבר על חתונה ומבחינתו מוכן אבל מחכה לי (אני צריכה עוד קצת זמן). איפה הבעיה? הוא בצבא, בקבע, בבסיס סגור. בתפקיד אינטנסיבי, שלא משאיר לו זמן לדבר במשך היום (במקרה הטוב בלילה, אזור חצות, שאו שאני נשארת ערה כדי לדבר איתו וזה לא טוב בעיניי כי זה משנה את סדר היום שלי, או שאנחנו בקושי מדברים). גם כשמדברים הרבה פעמים נקטע בגלל עבודה שלו. אפטרים הוא לא מצליח לנצל. אני לא מאשימה אותו כי הוא עובד מאוד קשה וישן לפעמים 2-3 שעות בלילה, משתדל להתקשר כשהוא יכול אבל זה לא קורה הרבה וזה שיחות של חצי דקה בערך. ברור לי שיש הרבה זוגות כאלה בגילאי תיכון, אבל כשמדברים על זוגיות לחתונה, אני מדמיינת את עצמי חוזרת בערב הביתה, שותה כוס קפה עם בן הזוג, משתפת אותו איך עבר לי היום, הוא אותי, פורקים אחד עם השני, מייעצים אחד לשני, קמים בבוקר...חיים פשוטים אך ביחד. הוא בשאיפה לעבור לתפקיד נורמלי מתישהו, אף אחד לא מבטיח לו מתי זה יקרה אם בכלל (יכולים גם למשוך אותו ככה כמה שנים ואז הביתה). עם כל כמה שאני מבינה אותו, קשה לי ככה מאוד, אני מוצאת את עצמי מבואסת ומתעצבנת עליו מהר כי אני תמיד מתוסכלת מזה קצת. אני מניחה שאפשר להתרגל מתישהו אבל לא בטוחה שאני רוצה כי זו ממש לא זוגיות אידיאלית בעיניי.
מה עושים?? לא רוצה לוותר עליו, אהבת חיי..מצד שני לא טוב לי ככה עם ההרגשה התמידית הזאת שבן הזוג שלי לא ממש פה בשבילי, וקשה לי לדמיין את העתיד ככה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025