אז ככה - אני חייל חצי שנה לפני שחרור. לפני חודשיים נכנסתי למן מצב של ״ניתוק רגשי״ זה ממש קשה להסביר את זה במילים ואותיות אבל זה מן אכפתיות וחוסר אכפתיות לכל מה שקורה סביבך. אתה מרגיש מנותק מהמציאות, ״מרחף״, כאילו הגוף שלך נמצא כאן אבל המוח במקום אחר. תחושה כזאת של בהייה תמידית. בנוסף כל הרגשות שלי נעלמו - לא מסוגל להרגיש שמחה, לא עצב, לא אהבה לא רחמים לא אמפתיה, כלום. כאילו מישהו שאב את כל הצבעים מהעולם ועכשיו הוא אפור ומשעמם.
בזמן האחרון תחושת הניתוק גם החמירה - יש לי תחושה שאני לא אמיתי שלא אני שולט בגוף שלי , כאילו אני רובוט והגוף מבצע את הפעולות . אבל אני עדיין פה וכותב את זה, נכון? וזה מה שאוכל אותי יותר. שאני יודע שזה משהו בראש אבל עדיין אני מנותק והקטע הכי מפחיד הוא שהתחלתי להתרגל לזה - ואני ל-א רוצה להשאר ככה אני רוצה להיות נורמלי כמו שהייתי תמיד.
אז עשיתי גוגל וקראתי המון והדבר שהכי הזדהיתי איתו זה ״הפרעת דה-פרסונליזציה״ זה קלע בול לתחושות שלי.
הייתי אצל קבן כמה פעמים ומה שהצלחתי להבין מהפגישות האלו שכן יש לי רגש איפשהו בפנים (בכל זאת אני בן אדם) ורק אני צריך לצאת מזה. אבל חוץ מזה זה לא עזר כ״כ. הנה אני פה חודשיים אחרי עם המצב המטומטמם הזה תקוע וזה לא זז. לא רוצה להשאר עם זה כל החיים! אף אחד חוץ ממני לא מבין מה יש לי , בשבילם אני אותו בנאדם נשארתי אותו דבר! מה עושים ? פסיכיאטר? עוד קבן? בבקשה שמישהו רק יגיב אני כבר לא בטוח מה לעשות עם עצמי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025