תמיד הייתי הילד המופנם, הביישן, השקט ה"ילד טוב", רק עם חברים ממש ממש טובים ושאני מרגיש בנוח איתם אני מרשה לעצמי להיות מי שאני באמת, מי שאני לא מראה לאף אחד אחר.
גם בצבא אני בן אדם אחר (עושה יומיות) כשאני חוזר הביתה ונפגש עם חברים אני פשוט בן אדם אחר.
גם בעבודה אני כבר עובד חודשיים וחצי בבית קפה בתור מלצר, תמיד האחמש"ים והמנהל אומרים לי שאני אדיש ושאני בלי ביטחון, אבל ככה אני, אני מנסה להראות ביטחון, ומנסה לא להראות אדיש, אבל זה אני, אני מי שאני, אני כבר מתחיל לתהות אולי עבודה מול אנשים כמו מלצרות לא מתאימה לי.
בכל תחום שניגשתי אליו בחיים אין לי ביטחון, אני מדבר בשקט, סגור לעצמי, שומר הכל לעצמי, לא משתף אף אחד בשום דבר, אני זוכה להתעלמויות על ימין ועל שמאל.
אני כבר לא יודע מה לעשות, למה אני לא יכול להיות מי שאני מול אנשים?
לדוגמא חודשיים אני כבר עובד בבית קפה ואני עדיין לא יודע הכל בעל פה ואת כל התפריט וכו' (חודשיים אבל תכלס פעמיים כל שבוע ולפעמים פעם בשבוע ככה שיצא בערך 9-10 פעמים סך הכל) וכולם מתנפלים עליי וצוחקים עליי וכל העובדים מרכלים עליי מאחורי הגב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025