היי!
זה נושא שכבר התחיל לפני כמה שנים (2 או 3).
כשאני, אחותי הגדולה רותם (שם בדוי) ואמי נוסעות לאיזשהו מקום:
לסופר, לחנויות קניונים ועוד, תמיד אבל תמיד אמא שלי מתייחסת רק לרותם!
למשל היא אומרת לה: "רותם בואי תראי, בואי תגידי לי אם זה יפה, בואי תבחרי.."
ומה איתי? אני רוח, אוויר כזאת שהיא לא רואה.
למה היא לא יכולה להגיד שאני אבוא לראות, שאני אבוא לבחור, למה?
אתם יודעים מה אפילו אם היא הייתה אומרת ברבים: בואו, תראו, תבחרו, תסתכלו..
לא הייתי נעלבת, אפילו לא קצת.
אז היום למשל הלכנו לסופר ביחד, וכמובן "רותם בואי תראי, תבחרי, את זה את אוהבת?.." דיייי!!! נמאס לי!! שאלתי את אמא שלי משהו אז היא אמרה לי "טוב די תיהיה בשקט" או משהו כזה, ורגע אחרי אחותי שאלה אותה שאלה והיא ענתה לה.
מה זה החוסר שוייון הזה?
ואחרי זה אמא שלי מתפלאה למה אני עצבנית ובוכה כל הזמן?!
כל התנהגות נובעת ממשהו, זה לא שיום אחד בא לי היות עצבנית זה נובע ממשהו!
אז התעצבנתי, ננעלתי לא רציתי לעזור לה להרים את הקניות.
עליתי לחדר ובכיתי! והיא לא יודעת ממה זה..
ראבק תסתכלי כבר קצת קצת קצת עליי בבקשהה!
עכשיו היא זאת שכועסת ואני זאת שבוכה.
לדעתי היא לא רוצה להתייחס אליי משתי סיבות,
או שהיא פשוט לא שמה לב,
או שאני כל הזמן עצבנית והיא לא רוצה להיות בחברתי, ואני מנסה כל כך מנסה!
אפילו היום כשבאתי שמחה אז היא גם לא רצתה להיות בחברתי וקראה לאחותי..
זהו.. אני לא אחת כזאת שמדברת עם אמא שלי הרבה , אני לא אחת כזאת שנפתחת, זה מביך אותי זה לא נעים לי, אני שומרת את כל הכאב והתסכול בבטן!
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025