אז ככה, אני בקשר עם מישהו בערך חודשיים וחצי. הוא אחלה בחור ואני רוצה שזה יתפוס כיוון רציני. העניין הוא שאני מרגיש שאני יותר בצד היוזם וה"צריך".
למה אני מתכוון?
כמעט תמיד אני זה שמתחיל שיחות. וזה ש"מחזיק" אותן ושואל שאלות ומתעניין. אם אני לא אפנה אליו כל היום אז באיזה שהוא שלב הוא כן יבין את הרמז ויפנה אליי, אבל זאת תמיד תהיה שיחה קצרה כזאת. עשר דקות, אף פעם לא שיחה קולית (ז"א תמיד הודעות) קצת להתעניין מה קורה, ואז הוא יתרץ את זה שהוא חייב ללכת או משהו בסגנון.
תמיד כשאני רומז על זה שאנחנו לא מדברים מספיק, הוא מתנצל ואומר לי כמה הוא שמח שאנחנו ביחד וכמה שכיף לו איתי... אני מת להאמין לזה אבל העניין הוא שלא מרגישים את זה. חוץ לזה שאני לא מקבל מספיק "צומי" גם מפריע לי לחשוב שאולי אני צריך אותו יותר מאשר הוא אותי.
מעבר להתנהלות שלו נראה לי די חשוב לציין שזה גם הקשר הראשון שלו ופעם ראשונה שהוא ככה עם גבר.. לדעתכם יתכן מצב בו הריחוק הקל הזה נובע מסוג של רתיעה מהנטייה ומהמצב שעדיין לא לגמרי נוחים לו ושאולי זה ישתנה בעתיד?
או שכנראה שזה פשוט האופי שלו? ובכל אחד מהמקרים האלה - מה כדאי לי לעשות?
בכל מקרה אשמח מאוד לעצותיכם. תודה רבה מראש לכל מי שהשקיע מזמנו וקרא :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות