העיניין הוא כזה.תמיד שאפתי למצויינות,תמיד הייתי תלמידה טובה.הגעתי לאוניברסיטה ונפלתי.חורשת ללא הפסקה - ועדיין לא מצליחה (לומדת הנדסה בבן גוריון). ניסיתי את כל השיטות לישון יותר ,לישון פחות, לצאת להתאוורר,לעשות ספורט, ללמוד כל היום וכל הלילה.שום דבר לא עוזר.את רוב השיעורים אני מבינה ולא יושבת כמו בלטה בכיתה זה בטוח.אני לא מבינה מאיפה זה נפל עלי.כאילו אין לי מזל לגמרי.הבעיה העיקרית היא אחרת, אני לא מפסיקה לבכות מחוסר ההצלחה- התסכול פשוט יוצא ככה.כל נכשל גורר בכי, כל תרגיל שאני לא מצליחה-בכי.בגלל שרובצת בי המחשבה שזה מה שיבנה לי את המשך החיים+ כמות הזמן שאני יושבת לא באה לידי ביטוי בשום ציון.את סמסטר א' בקושי עברתי.זה כבר הפך להיות ממש מגוכך שאני בוכה מכל תרגיל שלא יוצא...אבל אני לא מצליחה לשנות את זה (אני מנסה לעשות שינוי מתחילת הסמסטר).אני חייבת שמשהו או מישהו יעזור לי.לקחתי כדורים מרגיעים, שתיתי תה שעוזר לריכוז ..אני לא רוצה לקחת סתם רטלין כי אין לי בעיות קשב וריכוז.אני כן מרגישה שזה המקצוע שלי,אבל לא הולך לי.מישהו מכיר פסיכולוג טוב בבאר שבע? או כל דבר שיכול לעזור לי (אני כן לוקחת שיעורים פרטיים). אני פשוט רוצה להפסיק לבכות ולהיות חזקה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות