עברתי והתמודדותי עם המון קשיים בחיים. יתמות משני הורים מגיל צעיר, עברתי אונס, הייתי חותכת את עצמי שנים. התמודדתי עם הכל. פשוט הכל!
והיום, שנתיים אחרי שהוצאתי את עצמי מכל הרע, מעולם לא הרגשתי ככה לבד.
זו לא רק הבדידות, זו הריקנות הבלתי נסבלת.
אני קמה כל יום במחשבה יחידה של מתי היום הזה ייגמר ואני אחזור למיטה שלי לישון.
כשאני לא עובדת אני יכולה לשכב במיטה גם במשך יומיים. אנשים סביבי שמכירים אותי שואלים אותי כל הזמן מה קרה, ואם הכל בסדר. ואני לא יודעת מה להגיד להם! כי סוף סוף הרבה דברים בחיים הסתדרו לי אבל אני מרגישה ריקנות. אני מרגישה הכי לבד שהייתי אי פעם. אנשים שמכירים אותי תמיד אמרו לי שיש בי שמחת חיים. היום, אני לא מצליחה לצחוק גם כשאני מנסה בכוח.
אני פחדנית. בגלל זה אני לא גומרת עם זה אחת ולתמיד. אני חושבת שאולי זה ישתנה ואולי ההרגשה שלי תשתנה, אבל זה לא קורה ואני כל כך רוצה לדעת איך לצאת מהמצב הזה כי פשוט רע לי כל כך.. וכל כך נמאס לי מהחיים.. אני מרגישה שאני צורחת כבר בלי קול. נגמר לי הקול ונגמר לי הכוח.. לא יודעת איך אצליח לצאת מזה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות