לפני שמונה חודשים הכרתי בצבא חייל שגדול ממני בארבע שנים. בחיים לא הרגשתי ככה - אהבה ממבט ראשון שהתעצמה ככל שהכרתי אותו, הרגשה שאני רוצה להיות איתו כל החיים.
התחלנו בחיוכים ומבטים ממושכים אחד על השני ולאט לאט התקרבנו ויש בינינו המון הערכה הדדית, כבוד ומשיכה. אני דיי בטוחה שהוא הבין שאני אוהבת אותו, וגם אני הרגשתי שהוא מפתח רגשות כלפיי והרבה פעמים הוא היה נבוך לידי, כמו בחור מאוהב.
אסור לנו לצאת כי אנחנו באותה יחידה, אבל הדברים הלכו בכיוון מעולה והייתי אופטימית לקראת יולי, אז הוא עובר ליחידה אחרת. אבל... לפני חודש הגיעה חיילת חדשה, בגילו, וממש יש ביניהם כימיה - כל הזמן צוחקים ועושים שטויות. בינינו הדברים בקושי השתנו, אבל הוא והיא ממש התקרבו. אנחנו בבסיס סגור אז זה בכלל אינטנסיבי. הוא מחפש את קרבתה כל הזמן, צוחק איתה ומסתכל עליה כמו שהוא היה מסתכל עליי. יש לה חבר והיא גם לא בעניין שלו, כך שאין מצב שהם יהיו ביחד, אבל אם אדע שהוא התאהב בה אני בעצמי לא ארצה להיות איתו כי עם כל האהבה אני לא רוצה להיות אופציה ב' של מישהו.
מה דעתכם? זה שהוא כל הזמן רוצה להיות לידה מעיד על זה שהוא מאוהב בה? איתי הוא נמצא הרבה פחות אבל זה כי יש בינינו מבוכה ואני טיפוס של דיסטנס יחסית וגם הוא ביישן.
יכול להיות שהעובדה שהם באותו הגיל ואני קטנה יותר משפיעה?
ועוד דבר - היא יותר קולית לידו והוא יודע שהיא יוצאת עם מישהו. לעומת זה אני לבד והוא יודע וגם מרגיש שאני בעניין שלו. יכול להיות שהוא רוצה אתגר וזה מוריד לו ממני? מחזרים אחריי ואני יכולה לגרום לו לקנא אם ארצה, אבל עד עכשיו נמנעתי מלהתקרב לבנים אחרים כדי שלא יקבל מסר לא נכון וגם כי זה לא האופי שלי לשחק ככה. כדאי לי להתקרב לבנים אחרים כדי שייקנא ויתערער לו הביטחון? במילים אחרות - שלא יחשוב שאני בכיס שלו...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות