היי,
אני עתיד להתחיל באוקטובר הקרוב לימודים.
העניין הוא כזה, אני מרגיש שלא ניצלתי מספיק את החופש ואת הזמן. אני כל החיים נתתי את המקסימום, עשיתי קורס קצינים לוחמים פעמיים וסיימתי את השירות כקצין ע"ת סרן ביחידה איכותית.
ההתלבטות שלי היא האם להתחיל ללמוד באוניברסיטה (התקבלתי לת"א) תואר בהנדסה ולהיות ללא חיים עד שאגיע בערך לגיל 30, או ללכת למכללה עם שם יחסית טוב ולפרוס את התואר תוך כדי שאצבור נסיון בעבודה (יש לי אפשרות להתחיל לעבוד בחברות יחסית איכותיות ומאוד מוכרות בהייטק).
אני חושב על זה שכל החיים אני נותן את המקסימום, ובעצם אני מאבד את התקופה הכי יפה שלי. שנות העשרים... אני לא רוצה להיות במרדף כל הזמן. הרי בגיל 30 כבר מסתכלים אחרת על העולם (משפחה, ילדים, משכנתא...).
מצד אחד אם אלך לאוניברסיטה ואסיים, זה יכול לבנות לי עתיד טוב יותר.
מצד שני, גם אם אלמד במקום אחר ואצבור ניסיון במקומות נחשבים - זה יכול להספיק. אחרי הכל גם זה שהייתי קצין מתווסף לקורות חיים ולפעמים רואים את זה יפה. כך אוכל להרגיש יותר את השנים האלו בחיים שלי שלא יחזרו...
מפחיד אותי שאסתכל אחורה ואגיד לעצמי שהשנים הכי טובות פשוט התבזבזו (דרך אגב, הרבה פעמים אני מצטער על זה שהייתי בקבע שנתיים כי לא נהנתי בחו"ל או בדברים אחרים)
מה אתם חושבים? אשמח לעצות ותגובות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות