היי לכם
אני בת להורים גרושים. הבית די מפורק כי גם בין האחיות אין אחדות.
תמיד המשפחה מהצד של אמא שלי הייתה העוגן שלי. משפחה מאד רחבה, אנחנו רק מדרגה ראשונה 21 בני דודים. הם גרים באירופה ואני תמיד גרתי בישראל.
בכל מקרה, תמיד חיפשתי את הקרבה למשפחה שלי, גם כי זה היה החינוך של אמא שלי. טסנו לשם כשיכולנו להרשות לעצמנו, חלק מהפעמים גם הם יכלו להרשות לעצמם לבוא אלינו.
מכירים את התופעה הזו שיש את מי שמחפש תמיד את המריבה ועושה את הבלאגנים במשפחה?. . . אני מעולם לא ייחסתי לכך יותר מידי חשיבות. ואף פעם לא נכנסתי לעניינים שלא שייכים לי ותמיד שמרתי על יחסים טובים עם הדודים ובני הדודים שלי. גם כי אני רחוקה אז זה לא כמו לחיות איתם ביום יום.
לפני שנה וחצי, דוד שלי חלה. זה זעזע את כולנו. מכרה של אחד הדודים נקראה לעזרה מתוקף היותה רופאה מרדימה, באמת שאין מילים מה עשתה בשביל דוד שלי. קיצרה תורות, קידמה טיפולים ורק מקשרים. כי במקום שבו המשפחה שלי גרה הרפואה היא מאד אחורה ולקבל טיפול כמו שצריך מצריך מזל.
כשטסתי ללוויה ולשבעה, אני רואה פתאום את הניצול שלה כלפי המשפחה שלי.
הדודות שלה באות בערב הראשון של השבעה כדי לארגן לה שידוך עם בן דוד שלי...באותו ערב היא מתחילה לספר כל מה שעשתה למען דוד שלי ומספרת בגאווה שדוד שלי ז"ל אמר לה שהוא אוהב אותה יותר מכל אחיין אחר (מה נסגר איתה) ושהיא קוראת לו אבא (באישורו ובאישור הגרעין המשפחתי שלו). בלעתי בשקט. אוקיי מה אני אעשה אז היא דפוקה עניין שלהם..
עד שבמהלך השבעה היא באה אליי ואומרת לי - שמעתי כל כך הרבה דברים טובים עלייך...אבל דבר אחד אני לא מבינה...מה כל האהבה הזו למשפחה שלך ולדוד הזה כשאת בכלל מתגוררת מעבר לים...
קמתי ואמרתי לה שזו שאלה שאני לא מבינה מאיפה הביאה אותה ויצאתי לשאוף אויר.
חזרנו ארצה. הבחורה שמה תמונה שלה מחבקת את דוד שלי חולה ,בפייסבוק.
הבטן שלי שרפה מכאבים. איך היא לעזאזל מעיזה, הרי שמרנו כולנו בקנאות על הדיסקרטיות של דוד שלי ואפילו בת דודה מהמשפחה קיבלה על הראש שהעזה לשתף מישהי מחוץ למשפחה......אמא שלי שולחת לה הודעה מאד מנומסת אם היא יכולה בבקשה להוציא את התמונה של האח שלה שנמצא במצב הזה כי זה מאד כואב לה. לא עברו 5 דקות והיא מקבלת מתקפה מהבנות שלו - שבי במקום שלך, איך את מעיזה לגעת בבחורה הטובה הזו, אנחנו אישרנו לה לשים את התמונה של אבא ועוד מילים רעות שאחסוך מכם. שלא לפרט את ההשמצות הפומביות בפייסבוק שאני ואמא שלי קיבלנו מהן.
בערב אחד, הבחורה שעזרה כל כך לדוד שלי, גרמה לאמא שלי לריב עם אחד האחים שלה, ולריב עם שתי האחייניות שלה. וכולם מגינים על אותה בחורה הטובה.
לאט לאט, שתי הבנות של דוד שלי התחילו להרחיק את בני המשפחה מאיתנו, ואני רואה פתאום איך כולם אוהבים אותה וכותבים לה מילות אהבה, וכל התמונות המשותפות שלה עם בני הדודים שלי. וכל מילה שאני אומרת שאני מבקשת סליחה כלפיי ובמיוחד כלפי אמא שלי עונים לי - אה גברת, אנחנו לא רוצים לריב איתך את לא נוגעת בה וזהו.
היום מה שהכי כאב לי, שבת דודה שאני מחשיבה אותה לאחות ותמיד היינו הכי קרובות אומרת לי - נראה לי שהמשפחה הייתה לצידך כשאת היית במצוקה בגירושים של ההורים שלך, המשפחה היא אותה משפחה את יודעת...
למה לפגוע בנקודות התורפה שלי? למה לא פשוט להתנצל וזהו. כמה שנאה וניכור שאני פשוט בהלם.
וכמה צביעות...כמעט כולם אמרו שהם לא סובלים את הבחורה הזו כי היא מעצבנת אבל מחבקים אותה כי נוח לשמור איתה על קשר....אוקיי סבבה, אבל למה להרחיק אנשים אחרים שרוצים להביע דעה?
ביום בהיר אחד, המשפחה שכל כך היללתי תמיד והייתה עמוד התווך שלי ירדה לי מהעיניים. אני הודעתי קבל עם ועדה, אני כרטיס טיסה יותר לא קונה. הם רוצים שיבואו לכאן.
האם לפי דעתכם אני טועה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות