שלום לכל הקוראים והחברים באתר הנפלא אסק פיפל.
ראשית, אני בטוח שאהיה שק חבטות של הרבה אנשים, אבל אני מבקש לא לתקוף אלא לנסות להבין אותי מהמקום שאני נמצא, במילים אחרות תנסו להכנס לנעליים שלי לפני שאתם שופטים אותי.
ובכן, אני נשוי באושר, כלומר טוב לי עם אשתי, וגם לה טוב איתי, אנחנו אוהבים אחד את השניה וברוב הדברים אנחנו מסכימים אחד עם השניה גם התאמה בדברים שבינו לבינה יש.
הבעיה או השאלה היא כך: הרבה פעמים יקרה שאני מרגיש שמאוד חסר לי ריגוש מסוג מסויים, והסוג הוא שאני מאוד אוהב לדבר עם אנשים או נשים, מאוד אוהב, ברמה שזה יותר מענין אותי אפילו מאוכל!!! פשוט השיחות עם אנשים, על הווי העולם, על הרגשות, על דרכי התמודדות על דרך ההסתכלות על דברים מזוית כזו או אחרת הם הכי מענינים אותי.
הריגוש הזה יתבטא גם ברצון עז לדבר גם על הרגשות פיזיות, מיניות, וזה יגרר גם כמובן לשיחות על נושאים של בינו לבינה, זה פשוט נותן לי סיפוק עצום.
בגלל שאין לי ביום יום כל כך הרבה אפשרות לדבר עם כל כך הרבה אנשים, וכמובן שבאופן טבעי לפעמים אחרי שמדברים עם אדם או עם אשה זמן רב, הריגוש נעלם משהו, כי זה כבר לא מישהו חדש.
לכן מצאתי אפשרות לשוחח דרך הרשת, אמנם לא תמיד אפשר למצוא, אבל יש אנשים ונשים נוספות שרוצות לדבר, והרבה פעמים זה יהיה גם על נושאים מרגשים כמו נושאים שבינו לבינה.
לפעמים זה יהיה גם אפילו שיחות טלפון או אפילו לראות אחד את השניה.
אני לא יכול לתאר את הסיפוק העצום מהאפשרות לעזור לזולת, או לפעמים שהזולת מקשיב לך, במה שאתה מתאר את ההנאות שיש לך או שאתה שומע על ההנאות שיש לו, הכיף הוא עצום.
אני בחיים לא יעביר את זה מ"הלכה" ל"מעשה" כי זה טפשי ואנטי שכלי להרוס את המשפחה בשביל הנאות רגעיות, ואני עומד מאחורי הדברים.
וכאן השאלה, האם באמת אתם חושבים שזה בסדר להמשיך עם זה או לא?
אני מצטער על החפירה ומקווה שאתם תבינו אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות