שלום .
אני בת 20 חיילת משוחררת , בודקת אפשרויות למידה , עבודה רחוק מהפריפריה שאני גרה בה גם כדי להיפתח לעולמות חדשים , וגם לבדוק אפשרויות חדשות בתחום התעסוקתי או לימודי זה תמיד היה במחשבה שלי ללכת מהבית כמה שיותר רחוק , לא כי אני רוצה לעשות מה שבא לי ולהיות חופשיה , ההפך השתחררתי מכאן תכלס מתחילים החיים האמיתיים שלי ללמוד , לעבוד ולא לנוח 24/7 ... הבעיה זה ההורים שלי שיתפתי אותם שאני רוצה לעבוד בתל אביב בבית מלון כמלצרית בתור עבודה מועדפת ישר קפצו בכעס "לאאאא" וזה היה כזאת בצעקה שנבהלתי ממש , ואז חשבתי שאם אני אגיד להם " אבל הסבירו לי כשמשתחררים אחרי הצבא אני בוחרת לאן ללכת ולאיזה כיוון אני רוצה , אבל לא אמרתי את זה כי פחדתי שיהיה באלגן (ההורים שלי קווקזים אני צריכה לציין ) אצלנו הקווקזים הבת צריכה להיות קרובה לבית עד שהיא תתחתן , ללמוד ליד הבית לעבוד ליד הבית וכו' , ואבא שלי שוב קפץ יש לי מישהו שאני מכיר יכול לסדר לך אחלה עבודה שקרובה לבית , אני לא רוצה אבל הם מכריחים אותי , בסוף יצא שאני לא אעבוד בכלל ולא יצא לי לחסוך כסף לעבודה כמו שאני רוצה ...כי אם אני לא אעשה את מה שההורים שלי אמרו יהיה באלגן בבית , ואני העיקר שלא יהיו וויכוחים בבית אני אומרת כל הזמן " כן , בסדר , טוב אמא טוב אבא " גם שאני אומרת להם שאני הולכת לישון אצל חברה עוד אמא איכשהו מתפשרת ואומרת סבבה , אבל אבא לא אומר לי " לכי תדעי איזה אוכל הם ישימו לך שם " או " לכי תדעי מה ישימו לך בתוך המים " או בכלל שמזה הייתי הכי בשוק " לכי תדעי איזה משפחה הם אולי הם נרקומים / רוצחים וכו' " ...יום אחד דיברתי על זה שאני רוצה לעבור לגור עם חברה ממש טובה שלי מהצבא והם אמרו לי שלא שאני נשארת בבית עד שאני אתחתן . זה רק לצעוק עליי שטוף כלים ולפנות את הצלחת שהגברים אצלנו בבית אכלו כאילו אני משרתת או לא יודעת מה למה הם מתעצלים לפנות את הצלחת כל כך . אני מצטערת שחפרתי פשוט זה מאוד מציק לי ואני באמת לא רוצה שזה יהיה ככה מה אני עושה חבר'ה אני מרגישה שאני כמו פסל בבית שלא נותנים לה להפתח לעולומות חדשים , מה אני עושה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות