אוקיי היי כולם, אני ד' ובאתי לספר לכם משהו שמעיק עליי כבר כמה ימים.
בערך חודשיים אני בקטע עם איזה מישהו שהכרתי דרך חברה, גדול ממני ב3וחצי (בן 17).
היינו באיזה קטע חודשיים ככה ונורא התאהבתי בו אבל הבנתי שזה לא בסדר כי הקשר לא יעבוד ממילא (הוא יהיה חייל שנה הבאה).
הוא כל יום היה שולח הודעות ודברים, היינו מדברים, חברות היו אומרות יואו איזה כיף לך ומקנאות באיך שהוא מדבר אליי ואיך שהוא מתייחס אליי כמו נסיכה.
לאט לאט התחלנו להתקדם והוא כל הזמן שאל עם אני רוצה להיפגש, עם אני יכולה לבוא לבקר וכו, ואז קבענו שאני באה אליו שבוע אחריי (הוא גר רחוק, שעה וחצי באוטובוס).
עכשיו הקטע הוא שהוא ידיד מאוד טוב של חברה שהכירה בינינו, (בסוף לא נסעתי מסיבות אישיות).
היא אמרה לי טוב שלא נסעתי כי לא היה טעם ולא שום פואנטה, שהוא לא רואה בי אופציה ל*יון כי אני לא רוצה לעשות סקס עדיין ולא רואה אותי לאחת למערכת יחסים בכלל כי אני קטנה מידי, ואי אפשר לעשות כלום אצלו חוץ מלדבר... אז הוא לא רואה טעם בזה שאני מגיעה בכלל והסיבה היחידה שהוא ממשיך לדבר איתי זה כי לא נעים לו והוא "לא רוצה לפגוע בי..."
אחרי שגיליתי את זה התחלתי לבכות דמעות, למה הוא הוביל אותי החודשיים האלו?! סתם? הייתי יכולה לחסוך המון כאב לב, המון התלבטויות, זמן, מאמץ, על מה? בשביל כלום? ואחר כך עוד אומר שהוא ממשיך לדבר איתי כי לא נעים לו? כי הוא מרחם עליי? מה אני ילדה בת 5.. מן הסתם שלא אז למה מגיע לי יחס כזה? אני מרגישה שזלזלו בי ופשוט זרקו אותי כמו סמרטוט...
שתבינו שכל יום יומיים היה שולח לי הודעות של מה קורה? אני מתגעגע אלייך? מתי רואים אותך? ודברים כאלו... באמת הוביל אותי לשום מקום.
השאלה שלי בעצם זה האם הוא צודק? או שאני נעלבתי בצדק והוא יצא מגעיל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות