אני בכיתה י' וכל יום אני הולכת לבית ספר ומתחרטת על זה מיד, מקווה שהייתי נשארת בבית. את ההפסקות אני מבלה בוכה בתא שירותים כדי להימנע מפגישה עם הילדים שמציקים לי. סובלת מהצקות והשפלות בבית ספר מאז שאני זוכרת את עצמי. בתחילת השנה סבא שלי נפטר (שהייתי מאוד מאוד קשורה אליו) ומאז יש לי התקפי חרדה. אני בדיכאון ולא מסוגלת לסמוך על אנשים או להיפתח לאנשים, גם לא למשפחה שלי. אין לי חברות ואני לא מסוגלת לספר להורים שלי על מה שעובר עליי, על כל הדברים המגעילים שאמרו לי ואת כל מה שאני סובלת. (לדוגמה, אמרו לי שאני מיותרת, שאני גלגל שלישי, שאני עלוקה, שאף אחד לא אוהב אותי או צריך אותי, שהיה יותר טוב אם לא הייתי אז למה שאני לא ותנחשו את ההמשך. צוחקים על איך שאני נראית כל הזמן ולא חסרות דוגמאות). בכיתה פונים אליי רק כדי לצחוק עליי או כי צריכים ממני משהו. אני מתבודדת, אף פעם לא מדברת או מגיעה לפעילויות כיתתיות כדי שיצחקו עליי פחות (לא שזה עוזר).
כשאני חוזרת הביתה אני הולכת מיד למיטה ובכה עד שאני נרדמת ובמשך כל הזמן בבית אני עצבנית על ההורים שלי ועל האחים שלי וההורים שלי לא מבינים למה ומתעצבנים עליי.
אני יודעת שאני צריכה לספר להם אבל אני פשוט לא מסוגלת. איך אני אמורה לספר להם שלבת שלהם כל כך רע בבית הספר. לספר למישהו בבית ספר או משהו כזה זו לא אפשרות בכלל. אני צריכה לספר להורים שלי, אני יודעת את זה, אני גם רוצה לעבור בית ספר אבל אני לא מסוגלת לספר להם. זה כל כך מעצבן אותי שהם לא מבינים אותי וכועסים ומתעצבנים עליי כל הזמן.
אני לא יודעת מה לעשות או איך לספר להם. מה אני יכולה לעשות כדי שהם יפסיקו להתעצבן עליי? רעיונות? עצות? מישהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025