היי...
כשהייתי קטנה שיחקתי המון כדורגל.. הייתי ממש טובה ברמה הזויה, אנשים היו נעמדים לראות איך אני משחקת ומוחאים לי כפיים, היי רבים באיזה קבוצה אני אשחק, תמיד היו אומרים שיש לי עתיד... אהבתי כדורגל. אוי כמה שאהבתי. בחטיבה בהדרגה הפסקתי לשחק בהתאם לחוקי החברה.. כי מה לעשות בנות לא משחקות... כשהייתי מנסה להצטרף למשחק התגובה הייתה את בת את טובה אבל את בת תתבגרי את לא יכולה לשחק.
גם המשפחה הייתה מגיבה ככה.
יש לציין שאני מאוד נשית. מאוד.
גם במראה הבובתי העדין, ככה כשאני אומרת שאני משחקת אנשים בהלם.
אני רואה אנשים משחקים ומרגישה נשרפת מבפנים.. כלכך מקנאה. אבל אין לי עם מי לשחק.
אני עכשיו לפני גיוס ואני אומרת מה נשאר לי? הרי אחרי גיוס יש עבודה ומתחילים החיים האמיתיים ואז באמת לא תהיה לי הזדמנות... מרגישה שאני מפספסת.
יצא לי דיבור עם שלושה ידידים שאמרו לי דבר כזה- הרבה יגידו לך שזה לא לנשים וירימו גבה אבל בתכלס למי אכפת? אנחנו אישית זה מדליק אותנו והלוואי שתהיה לנו חברה עם אהבה כזאת לכדורגל. זה הזמן שלך לנצל את היכולת והרצון הזה לפני שיהיה מאוחר מידי. בנוסף אחד מהם אמר לי שהוא יחפש לי קבוצת כדורגל לנשים להצטרף אליה והפציר בי לעשות את זה שהוא לא רואה תחיים שלו בלי כדורגל ואין סיבה שאני כן.
מעצבן אותי החוקי חברה האלה, עם כל זה שלפעמים באמת צובט לי מה אנשים חושבים עדיין אני אומרת יאללה אני אעשה מה שאני רוצה, ואני מנסה לשחק אבל אף אחד לא משתף אותי ורק בגלל שאני בת!!! אומרים לי תהיי מעודדת... למה?!? לכדורגל צריך רגל לא ז*ן. מתיי יקלטו את זה?
איך להתמודד ומה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025