לא מצליחה לשלוט בעצמי איתה! כל כך אוהבת אותה ורוצה לכבד אותה כמו שמגיע לה!

לפני שתקראו אני רק מבקשת מכם בבקשה אל תשפטו אותי כל מה שאני עושה אני יודעת שהוא שגוי ויודעת שצריך להשתנות כמה שיותר מהר. יש לי בת זוג כשנתיים וחצי, יותר מבת זוג..מישהי שאני רוצה לחלוק את חיי איתה כמה שנים שרק אפשר יחד. היא הבן אדם הכי קרוב אלי, היא תמיד דואגת להרים לי את הכבוד ואת הביטחון העצמי שלי במיוחד בפני אנשים בחיים לא הורידה לי מהכבוד ליד אנשים אפילו ברגעי כעס. היא מכירה אותי יותר טוב מכולם וקרובה אליי יותר מכל אחד אחר. יש לנו אהבה עצומה, נתינה אחת לשניה שלא מתבטאת בצורה חומרית ובאה מתוך אהבה עמוקה מאוד. אבל יש בעיה מאוד גדולה שמונעת מאיתנו להמשיך זוגיות בריאה ורגועה כמו שהיא צריכה להיות וזה חוסר השליטה שלי (לפעמים גם שלה) ברגעי כעס. קרתה סיטואציה לפני כ3 חודשים של מריבה מאוד גדולה שדבר התגלגל לדבר והיא קיבלה ממני (בטעות שאני כואבת אותה עד היום!!) מכה עם הטלפון לשפתיים והיא רגישה מאוד שם וישר ירד לה דם. זה באמת היה בטעות וכל כך נלחצתי שפשוט ניסיתי לראות מה קרה לה לשניה וכשהיא לא התייחסה וצרחה פשוט ניסיתי להתגונן וברחתי כמו מטומטמת מהבושה ועוד הוספתי קללה או שניים(אני יודעת עד כמה זה חסר כבוד לקלל בן/ת זוג) וברחתי מהבית שלה. הכל הסתדר עד שקרה מקרה שחשבתי שהיא בגדה בי או שיקרה לי או אפילו סתם בגדה באמון שלי והיא כצורך להתגונן הרביצה לי בחוזקה והזמינה לי משטרה(פחדה שלא אשתלט על עצמימרב שנפגעתי) שהם דחפו אותה לצו הרחקה- היה משפט לאחר יומיים ויום לפניו נפגשנו, התנשקנו כרגיל, אהבנו יותר מבדרך כלל אפילו וכאבנו על המצב שאליו הגענו בלית ברירה. החלטנו שנהיה בנתק לתקופה ושאעבור טיפול ושזו פעם אחרונה שניפגש חוץ מהמשפט עד לאחר הטיפול שאעבור ואצטרך לשלוח לה הודעה בכל יום לגבי מה עבר עליי כדי שארגיש שהיא עדיין שלי ולהפך ושלא ניעלם אחת לשניה. עבר זמן והדברים חזרו להיות כרגיל כי במשפט היא האמינה שאנחנו מסוגלות לזה לבד ולא צריך צו הרחקה. עברו 3 חודשים מאז והיום קרה מקרה דומה. היא חיכתה לי באיזור מרכזי שאגיע ונלך נבלה(היה ספונטני) ונהנה ואני הייתי אחרי עבודה והתעכבתי בגלל סידורים שנקבעו יומיים קודם לכן והיא נאלצה לחכות המון זמן(כשעתיים) כשהגתי היא התייאשה ולא רצתה לומר לי איפה היא במדויק ורצתה שאני אקח אותה לבית וזהו ושככה ייגמר היום ואני שהייתי כבר קצרה מבחינת סבלנות שקיצרתי את הסידורים שהיו לי בגלל הפגישה איתה באתי וישר אמרתי בזלזול 'יאלה קומי הביתה נלך', כשירדנו לכיוון החניון קיללתי אותה שהיא חסרת סבלנות ואגואיסטית ולא יכולה לדעת מה סדר עדיפויות ולהבדיל מה בא קודם למה. משהו שהוא לא הכי מוצדק כי בכל זאת היא חיכתה שעתיים. לאחר שדיברתי אליה בצורה כזאת היא לקחה את הרגליים לכיוון התחנות אוטובוס שמסביב היו המון אנשים ותפסתי לה את היד חזק שלא תלך וקיללתי אותה מרב עצבים! מרב עצבים על זה שהיא לא מסוגלת להבין גם אותי! נכון זה לא היה מוצדק אין לי שום זכות לתפוס אותה בכח לא משנה אם כואב או לא אני יודעת שאין לי שום זכות! אבל אין לי שליטה עצמית ואני לא מסוגלת להחזיק את עצמי כשהיא מביאה אותי למצב של חוסר אונים שאני רואה פשוט 'מסך שחור' ולא מסוגלת לזכור מי זו שעומדת מולי. הבת זוג שלי! הבחורה שאני צריכה לכבד יותר מכל וקל וחומר ליד אנשים! היא הלכה בעצבים כשעזבתי את ידה ועלתה לאוטובוס וחיכיתי לה בבית שלה. היא לא הפסיקה לומר שהשפלתי אותה ושהיא נתנה לי הזדמנות אחרונה ולא ניצלתי אותה! והיא צודקת אני יודעת.. היא כל כך מדהימה למרות שגם לה יש חסרונות וגם היא מאוד קצרה לפעמים אבל היא כן עברה שינויים איתי וכן משתדלת, אין בחורה שכיבדה או תכבד אותי יותר ממנה ותראי אותי כבחורה היפה בעולם עבורה רק כי היא כל כך אוהבת אותי ומעריצה כל חלק בי ונותנת לי תמיד תחושת ביטחון איתה. היא כל כך השתדלה במשך תקופה ואני גם זה פשוט חזר לי בבום אחרי 3 חודשים שהכל מדהים! פשוט מדהים ואני שולטת בעצמי ומחזיקה את עצמי ולא מגיעה למצב כזה זה פשוט התפוצץ היום. היא רוצה שניפרד(אולי זה כעס של רגע כמו תמיד והלוואי שכן) ואני לא מסוגלת לחשוב בכלל על אופציה כזאת כי אני יודעת שזה נתון לשינוי. טיפול פסיכולוגי עולה המון כסף שקשה לי לאפשר לעצמי אבל אני יודעת שאני חייבת את זה למענה. אני חייבת לדאוג שהיא תישאר, חייבת לגרום לה להבין שאני ישתנה ושאני לא יחזור למצבים של חוסר שליטה עצמית יותר בחיים אבל היא פשוט מפחדת כבר וכואב לי לחשוב שזה המצב. אפילו שגם היא מגיעה למצבים כאלה אני פשוט אוהבת אותה יותר מידי והיא יודעת שלעולם לא אעזוב אף על פי שהיא כבר עשתה שינוי למעני ומחזיקה את עצמה. אני לא יודעת מה לעשות, לא יודעת איך משתנים! לא יודעת איך להיות רגועה יותר וללמוד להחזיק דברים בבטן ולא להתפוצץ איתה! פשוט לא יודעת להרפות כשצריך. אני חייבת עזרה ובבקשה אני יודעת שרשמתי המון לפרטי פרטים בבקשה אל תשפטו אני יודעת שמה שאני עושה הוא לא נכון ואני חייבת רק לשמוע עצה מהצד על הנושא ושלא תתקפו אותי.. כואב לי היא הדבר הכי יקר לי ואני רוצה לכבד אותה, להעניק לה תחושת ביטחון איתי ורוצה שהיא תרגיש כמו מלכה כי זה מגיע לה. אני נותנת לה הכל מעצמי והורסת חודשים של נתינה ואהבה ברגע אחד של כעס. הבקשה תעזרו ותנסו להסתכל מנקודת המבט שלי. תודה לכולם..