קשר לא טוב עם ההורים בגלל החבר, מה לעשות?

טיפה ארוך, מצטערת ..

ההורים שלי לא מקבלים את חבר שלי, וכמעט ואין שיחה שלא נגמרת במריבה ונסיון שכנוע שלהם שנפרד ..
אני יודעת למה הם חושבים אתזה (הוא לא מתאים לאורח חיים שלהם) והם פשוט לא מבינים שאורח החיים שלהם לא בהכרח גם שלי.
כשאני אומרת להם שזו הבחירה שלי וככה אני רוצה הם נפגעים ואומרים שאני לא מקשיבה להם ..
מאז שאנחנו יחד –
א. הקשר עם אבאשלי גרוע והמצב הרבה יותר מסובך – הוא ממש מציב אולטימאטום. או שאשאר עם החבר ולא אקבל ממנו (מאבאשלי) כלום, או שאקשיב לו (ונפרד) .. והוא לא מביין שזה ממש כמו לשים למישהו אקדח בראש ולהגיד –או שאני יורה או שתעשה מה שאומר לך – יענו מכריח אותי לעשות מה *שהוא* רוצה
לפני שבוע זה ממש התפוצץ, ושנינו לא מדברים
מצד אחד אני נשארת איתנה עם ההחלטה שלי ומצד שני לא רוצה להיות במצב כזה עם אבאשלי, בכל זאת..אבא
ב. המצב עם אמאשלי טיפה יותר פשוט, אבל מתסכל. אנחנו כן מדברות. אבל בכל פעם היא מכניסה אתזה, בדרך נעימה יחסית, למה הוא לא בשבילי ולמה אנחנו צריכים להפרד ולמה אני כ"כ צריכה מישהו אחר ולא אותו
וגם כשאני מדברת איתה על משהו (גם אם לא קשור) היא ישר מכניסה אותו. נגיד אני נוסעת לחברה אז היא ישר שואלת 'כדי לפגוש אותו?'
(זה ממש הגיע למצב שאני צריכה תור לגניקולוג והיא חושבת שזה בגלל שקיימנו יחסי מין או בתכנון שלנו אז היא לא ממש עוזרת \ תומכת.. ד"א, זה לא בתכנון, סתם בעיה שצצה ..)
בקיצוור, חוסר אמון בי. בלי סיבה !

נמאס לי !
כל דבר שאני אומרת, כל דרך שאני מנסה –זה פשוט לא עוזר. או רבים או שהם נפגעים.
מצד אחד אפשר להגיד ששנינו ראש בקיר, אבל מצד שני אלו ההחלטות שלי ועם כל האהבה והרצון שלהם אלו החיים שלי ..

חבר שלי יקר לי, הוא בן אדם מדהים! (אני לא אמשיך לפרט כי זה לא רלוונטי) אבל הם פשוט לא מוכנים לראות אתזה ..
זה באמת מתסכל ואין לי מושג מה לעשות .. אני גרה איתם באותו בית והמצב מחרפן אותי. כל היום תקועה לי כמו גולה בגרון.. כבר לא יכולה לדבר איתם על דברים שקשורים אליי, לא יוצאת איתם ופשוט כל דבר שקשור אליהם הוא סוג של קושי.
אין לי על מה להתנצל, במיוחד לא בפני אבא שלי , כי אני יודעת שאם אעשה זאת זה יתן לו סוג של כוח (אגו וכאלה.. כן, הוא כזה).

מה עושים? איך יוצאים מזה ??
תודה לעונים !