אני בת 16 בכיתה י, תלמידה טובה אבל בלי קשר המורים ממש אוהבים אותי...
תמיד מחמיאים לי על כל דבר ונותנים לי יחס מיוחד ואני תמיד סוג של יד ימינה של המורה, כל דבר שהיא או הוא צריכים אני עוזרת להם.
נגיד המורה לספרות ממש אוהבת אותי, אנחנו מדברות דיי הרבה והיא נותנת לי יחס מועדף ושונה ליד חברות שלי וגם תמיד מחמיאה לי על הלבוש, על השיער ועל הכל.
והמורה למתמטיקה שלי בשם דני (שם בדוי) גם ממש ממש אוהב אותי, נגיד כל פעם כשיש לנו שעת אפס איתו אני מאחרת והוא בחיים לא שואל למה איחרתי כמו כל אחד שמגיע שניה אחריי לדוגמא... הוא תמיד מחייך חיוך גדול ומסמיק כשאני מחייכת אליו.
וגם הוא מבקש ממני כל פעם לעזור לו בכל דבר שהוא צריך כמו למחוק את הלוח ובדברים דומים כאלה. הוא גם פנה אליי בווצאפ כשהייתה לי בעיה בקשר לתאריך המבחן וניסה להרגיע אותי, חשוב לציין שהוא לא בנאדם חם וזורם, הוא בסביבות גיל 55 ויש לו בן ובת גדולים, ואיתי הוא כן ציני יותר ונחמד מאוד.
נגיד במבחן שלנו הוא גילה לי בלחש תשובה לאחד מהסעיפים, מה שלאחרים הוא לא אמר, ראיתי ושמעתי הכל כי ישבתי ממש בשולחן הצמוד אליו..
אני מרגישה כאילו שדני נמשך אליי וגם לי כאילו יש משהו אליו... לא יודעת להסביר.
בימים שאני יודעת לדוגמא שיש לי שיעורים עם המורה לספרות נגיד או עם דני אני אוהבת להתלבש הכי יפה, ותמיד מחכה לשיעורים איתם...
אני מרגישה שאני קצת מגזימה בקשר לזה נראלי שאני התלמידה היחידה שמבאסת שמתבטלות שעות עם אותם המורים נגיד.
אני מוזרה ואובססיבית עד כדי כך? זה כן מעסיק אותי מה שהם חושבים או אומרים לי ואני נהנת מזה מהיחס שלהן מאוד...זה מעודד אותי לבוא לבצפר ולעשות ש.ב. או להתכונן למבחנים של אותם מקצועות וגם במקצועות נוספים שהמורים אוהבים אותי..
זה מוגזם היחס שלי אליהם או נורמלי?
והיחס של המורה שלי למתמטיקה..? אני מרגישה שיש משהו מעבר תלמידה ומורה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות