אני כרגע מתגורר בחו"ל (השליחות של ההורים שלי) ויש איזה ידידה בת 17 שאני דלוק עלייה כבר מתחילת השנה במצב ממש אובססי (מתורגם לזמן שאני חושב עלייה \כיף לי ממש להיות לידה ולדבר איתה \ זמן צפייה בתמונות שלה ברשתו החברתיות)
בפבראור הצעתי לה להיות חברה שלי, והיא חייכה והייתה ממש מופתאת שהצעתי לה והתחילה להנן עם הראש "לא" בנוסף לזה שהיא אמרה שהיא מחבבת אותי כידיד, אבל לא כחבר. אחרי זה בפייסבוק היא כתבה לי שהיא לא רוצה חבר. המשכנו לדבר בכל זאת אבל עדיין אני ממש אוהב אותה. אתה מבין אין לי חבר אחד בביה"ס חוץ ממנה ממש מגיל צעיר עוד שגרתי בישראל הייתה ילד כאפות שמרביצים לו ובכיתה ז' פתחו נגדי קבוצה בפייסבוק. ביטחון העצמי שלי שואף לאפס למרות שאני עושה ספורט ומתאמן.
היא הידידה הראשונה שהייתה לי (כן רק בכיתה י"ב התחלתי לדבר עם ילדה אחת) למרות שאפילו לא התחבקתי איתה. היא נחמדה לכולם אואומרת לשלום כך שלא בטוח שיש בי משהו. היא ממש כפית ולא נעים לי "לצחוק עלייה" כי היא ממש נחמדה ואני לא רוצה להרוס את המעט שיש לי.
אני כל יום מתאמן ועושה ספורט שאני יהיה "יותר אטרטיבי" ומדבר עם אנשים שלא שמים על ומתנהגים על ממש לא יפה לידה כדי שתחשוב שאני אטקטיבי. ובסוף כל העבודה הקשה שלי הולכת לפח. בנוסף קראתי ספרים על איך להיות אדם יותר טוב ולתהליח עם אנשים וכלום זה לא עזר.
אבל הבעייה גדולה אחרת שנוצר הוא שאני מתעצבן מזה שאני מגלה אינפורמציה על חברים שלה לשעבר. למשל גיליתי שהיה לה חבר ב2013 (אני בכלל לא יודע מי הוא) וממש התעצבנתי. בנוסף שהכרתי אותה השנה אחרי חודש היה לה חבר למשך חודשיים וממש הייתי עצבני. כל פעם שאני רואה שהיא כותבת לבנים בפייסבוק עם לב (<3) אני מתחיל להתעצבן למרות שאני בכלל לא מכיר את הילדים האלה והם לא ידעים שאני בכלל קיים. עוד דבר שמעצבן אותי זה שהרבה בנים נותנים לה לייקים על תמונות בפייסבוק או רושמים לא על הקיר ביום הולדת עם לבבות וכל זה.
עכשיו תגידו שאני אחזור לארץ וזה יסתדר, אבל בכלל אין בנות נחמדות וגם יפות כמוהי. אני לא יכול לוותר אני מספיק מרגיש רעה עם עצמי שלא הצלחתי וכל יום אני מתעצבן מדברים ש"אולי" קוראים לה אם בנים אחרים (כגון נישקות,חיבוקים וכל זה)
ועוד חלק מעצבן זה שאני הגעתי לארץ הזרה לפני 4 שנים והיה הייתה שמה רק בחיים לא דיברתי איתה (רק בשנה האחרונה)
יש סיכוי שהיא תגיע לשנת שירות בצה"ל (היא יהודייה) אז יכול להיות שאני אנסה לעשות משהו בקשר לזה.
אל תגידו לי תוותר ותמשיך האלה, אני כבר לא יכול עם העצבים האלה אני רק רוצה להתחתן איתה.
תודה מראש לעוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות