יש לי בת בת 18 לפעמים אני שואלת את עצמי למה אני כל כך דואגת אבל..מה לעשות אני דואגת. וממה? שהיא הרבה לבד
הבת שלי נערה יפה,גבוהה מרשימה,תלמידה טובה במסלול רגיל,נערה שמחה ומאוד אוהבת וקשורה לכל המשפחה,אך מאוד ביישנית. הייתה תקופה ארוכה שהלכה לסוג של טיפול לפני שנה וחצי לבנות יותר את הביטחון, להיות פחות ביישנית או חסרת ביטחון.זה עזר לה,ולפעמים היא יוזמת מפגשים,ובבית ספר היא אומרת שיש לה עם מי להיות היא לא לבד,והיא יצרה קצת חברויות,אבל בשגרה היא מגיעה מהבית ספר והיא יכולה להיות שעות לבד. טלוויזיה,לשחק במשחקים שומעת מוזיקה רואה סרטים נמצאת איתנו,ומעט מידי לדעתי עם חברות בנות גילה .אני יודעת שהיא מדברת בפייסבוק או משהו כזה אך מעט. שכבר מזמינים אותה לצאת אז תמיד היא יוצאת ונהנית מאוד. אני יודעת שאוהבים אותה,כי היא ילדה מאוד נעימה ונראית טוב,היא לא תחרותית גסה או וכחנית היא נעימה בחברה,אבל היא גם לא טיפוס שיוזם קשר עם כל אחד או מתחיל לדבר עם כל אחד,זה משהו שהיא משדרת .בית הספר נתן סוג של מסגרת של מפגש חברתי,עוד מעט היא מסיימת תיכון,נכון יש צבא והיא יכולה לעשות שינוי,אבל עד הצבא יש כמה חודשים,וצריך למצוא עבודה,וליזום קשרים,ולדבר עם אנשים ויש לנו הרבה אי ודאות מה יהיה איתה? הרבה סימני שאלה. בנוסף אנו גרים בישוב קטן בצפון הארץ עם כמות קטנה של נוער . היו פעמים שהיא החליטה ליזום שיבואו אליה כמה בנות וישר ענו לה באו והיה ממש כייף,אך פתאום הייתה יומולדת שהזמינו אותה(תמיד מזמינים) ובגלל שהיו שם כמה בנות שלא נוח לה איתן בגלל שהיא אומרת שהן מעשנות,ומתנהגות "זנותי" וחושבות את עצמן היא לא הלכה היא סיפרה לי רק בדיעבד כי ידעה שלבטח אגיד משהו על זה שלא הלכה.
מה נראה שאני צריכה להרגיע?להניח? היא כבר בגיל שאין לי גם עוד הרבה מה לעשות ..היא יותר קובעת. מילים של אחרים מחזקות הורה שמרגיש סוג של מצוקה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות