מאז ומתמיד הייתי אדם רגיש, גם כילד, כנער, כאדם, וכאבא... וזה מתבטא בזה שאני נפגע מהר מכל שטות, (כתבתי שטות כיוון שכך הסביבה קוראת לזה אך בעיני זה לא שטות זה די כואב)
וכשאני נפגע התגובה שלי היא הסתגרות והתנתקות מהסביבה הפוגעת,אינני נוהג לדבר על זה עם האדם הפוגע, אלא מתנהג כפי שצינתי כך שהסביבה לא תמיד מודעת להרגשתי ומתנהגים כרגיל למחרת ולא מבינים את פשר החמצת הפנים שלי או התנתקות ההדרגתית.
כך שאני מאבד המון חברים בדרך, אני מודע שהבעיה היא איתי ולא עם החברה (כך לפחות אני חושב). אך קשה לי להשתנות ללא עזרה, ומצב זה לא טוב לי כשאני לוקח דברים בפרופורציות לא נכונות והכל מתאסף לי בלב וסובל בשקט עם עצמי.
אני נפגע מכל הערה קטנה שזורקים לי, מכל תגובה לא נעימה וחסרת טקת מצד הסובבים אותי, מכל עלבון שאפילו מעליבים אחר ולא מתכוונים לפגוע בי, אני נפגע, בשביל אחרים.
הייתי מאוד רוצה להשתנות ולהיות קצת יותר קליל ולא לקחת הכל ללב, אבל אני באמת לא יודע איך.... אשמח לעזרתכם אנשים יקרים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות